|
|
|
החורף בא. בעעעע.
יאוש פשוט יאוש. אין ים, אין אור, אפילו הבירה לא טעימה.
לימים כאלה אני מתארגן כמו למלחמה.
כל הבית מואר, מוזיקה, ערק נקי בלי קרח
בגד חם ונוח. מלאי של תה. הרבה תה.
רשימה של בתי קפה שיש בהם סיכוי לקרן שמש חמימה
נשימה עמוקה והמתנה.
סבלנות, הקיץ עוד יגיע.
טיפי אומר, אני אדם נאור, אני אדם פתוח, אני ממש משתדל להבין את אלה שאוהבים את החורף, מתלהבים מהברקים וקולות הרעמים
משתדל ולא מצליח איך אפשר לאהוב שמיים בוכים.
אם כבר בחירות אז בואו ונחשוב מחוץ לקופסה בואו ונלחץ קצת על הדוושה.
השיטה הנוכחית לא עובדת , הדמוקרטיה מגמגמת
קואליציה, אופוזיציה , ממשלה מנופחת , שרים עם תיק , שרים שתפרו להם תיק ,לוביסטים וסתם לסטים.
טיפי מציע אלטרנטיבה, לא משהו ניסיוני , לא רעיון מהפכני, אלא שיטה בדוקה ועובדת,
תוכרז לאלתר ממלכה. סוף סוף נזכה למלך ומלכה.
ובממלכה שכולה טירות וארמונות יהלכו מעדנות נסיכים ונסיכות, יורשי עצר
רוזנים, דוכסים וגם קצת פיות ואחרות.
באולם הנשפים יחוללו לאיטם בני ובנות האצילים, שפחות ועבדים יזחלו על גחונם וינעימו את זמנם
לקראת חצות שכולם כבר שיכורים, אדוני הבית יעשו קצת סדום וקצת עמורה הן בשפחות ובטח בעבדים.
כי צדק חשוב שיראה.
לא עוד מלחמה יזעקו ההמונים , אם אין לחם תלקקו שיירים ישיבו להם הרוזנים.
וכשהשחר יפציע והשמש תזרח מעל הממלכה , תצא בת קול ותכריז ,מהיום ולעשרים וארבע השעות הבאות , כל השפחות מותרות.
זהו, זה המצע שלי, הוא טוב וברור יותר מכל המצעים האחרים. אין בו הבטחות אלא רק פתויים. המעמדות וההיררכיה ברורים.
הסרט הנ"ל הופק לצורך המחשה של יום עבודה שגרתי בממלכה החדשה.
http://www.fetishbox.com/videos/beautiful-bondage-25904.html
טיפי אומר, אם תרצו אז לא צריך.
היום אחר חצות. בטלווזיה לונדון וקירשנבאום. אני אוהב את הצמד הזה, רהוטים, מצחיקים, ידענים ותמיד עם יכולת להאיר את הנושא מזווית חדשה. מבחינתם , לכל מטבע יש לפחות שלושה צדדים.
הפון חורק, רינג רינג, ידידה על הקו. " קפה בשדרה ?" אחלה אמרתי. באחת וחצי פונקט ירדתי לכיוון השדרה. היום בעשר וחצי בבוקר חזרתי הבייתה למיטה.
טיפי שואל, מה קרה? האם מישהו יודע? האם מישהו ראה?
ישנתי עד שתיים והפון, ידידו הטוב ביותר של האדם העיר אותי " ים ? שאל החבר" אחלה, תן שעה להתאושש.
חזרתי מהים בחמש.
כל מה שאני זוכר זה שהיום לאחר חצות ירדתי לקפה בשדרה.
בהמשך לפוסט הקודם קבלתי אדומות רבות שלא לדבר על מאות צפיות אבל מעט מאוד תגובות וכולן מנשים.
תגובות משולטים / זכרים- יוק. נאדה.
באדומות שכולן גם הן היו מנשים, הייתה הרבה אמפטיה וחלקן אף הסבירו שלא הגיבו לפוסט היות מדובר בפוסט אישי מרגש וכואב
ואין הרבה מה לומר.
אז ככה,
כל זה קרה לפני חודשיים, מאז הים הרבה יותר רגוע והסערה שככה. אפשר לומר שממרחק הזמן זה נראה יותר כסרט הודי מאשר כטרגדיה
יוונית.
לגבי "פוסט כואב" סליחה אני באגף הלא נכון? טעיתי בפניה? הלו , אנחנו בבידי, בלי כאב פיזי או מנטלי מי צריך את זה?
כאילו מה, אנחנו רק בטכני, בלי נשמה?
אז אתם שואלים מה השאלה? השאלה היא לאן נעלמו הגברים
טיפי אומר, טיפי אתה זיין שכל, מתי בפעם האחרונה הגבת לפוסט של שולט/ נשלט. עד כמה שזכור לי אתה אפילו לא קורא פוסטים של זכריים
...ילדונת שלי, זה כבר לא תלוי בנו. כמו בטרגדיה יוונית , המקהלה כבר פסקה דינה וגזר הדין דואה מעל ראשינו כלהקת עורבים
שחגה לאיטה במעגלים הולכים וקטנים עד שיצללו וינקרו בבטננו. עברנו גבול הגענו לשיא ולא שמנו לב שאין דרך חזרה. שנינו נלמד לחיות עם זה.
אני יודע שקשה לך, גם לי לא קל. ההבנה והתקווה שתמצאי "גבר גבר" שיוכל להעניק לך את מה שאני כבר לא יכול, זו מחשבה מנחמת.
מבחינתי האושר שלך הכרחי וכשתהי שוב מאושרת אדע שאת נוצרת אותי בתוכך לא מתך תלות אלא מבחירה.
לא יהיה לך קל למצוא את הגבר החדש. לתפוס זיון זה קל, למצוא בן זוג שווה הרבה יותר קשה ונדיר.
חפשי גבר שיוכל להראות לך קסמים חדשים, מרתקים אחד שיצליח לגנוב לך את הנשמה ולרגש אותך. אחד שיצליח לתפוס את מקומי בלבך
ואני לא בשמחה אבל בהבנה אתפוס את מקומי החדש, כבר לא סולן אלא נער מקהלה. אקס. אקס. אקס.
כלבונת, את לי ואני לך היינו נדירים. ביחד יצרנו קסם, המצאנו צבעים וריחות שהיו רק שלנו. עד שהם כבר לא הספיקו.
עכשיו אנחנו זקוקים להרבה מזל ואמונה גדולה שנמצא את הבא, הוא\היא חייבים להיות יותר ממה שאנחנו היינו אחד לשני.
במבט אירוני אפשר לומר שהצבנו רף גבוה, אולי גבוה מידי לעצמנו.
מי שמכיר אותך יודע שאת חזקה, אסרטיבית, דעתנית, מדהימה, סקסית, מינית בטירוף, אוהבת חיים וכלבה מהממת ( עכשיו אקבל הרבה אדומות משולטים שיבקשו פרטים :))
מגיע לך לחצות את הרף ולשבור שיא חדש. בהצלחה S שלי.
טיפי אומר, ויש כאילו שיעדיפו את הטקס המקובל של הסרת הקולר ותוספת המילים: משוחררת. משוחררת. משוחררת.
שאול המלך , בית הקפה ברחבה. שולחן פינתי, כבודה מתחת לשולחן, על ארבע
לוגמת מרק בטטה עם כפית.
כבודה סיימה, התיישבה סמוקה והמומה ואמרה, מעולם לא התרגשתי כל כך.
שאלתי, את רטובה? ....נענתה בשתיקה.
לשכנע אותה להודות שהיא רטובה יהיה יותר קשה מלהתנתק מהוט, חשבתי.
ואז התחילה הטחינה:
היא כבר לא ילדה והיא לא ידעה שהיא "כזו" , היא לא שייכת "לעולם הזה"
זו "חוויה חד פעמית" "אקסטרימית" לצערי אני לא במקום שאני יכולה לסכן את הקריירה שלי, הוסיפה.
רק שתית מרק , ציינתי ביובש. ושילחתי אותה לביתה.
כבודה חשבה שניצלה. אני ידעתי, הפיתיון ננגס, הטרף נלכד.
אפילוג: עברו כמעט שבועיים, לא שמעתי , לא ראיתי ואפילו לא חשבתי על המרק ופישרו.
בשבת היא התקשרה, בטון ענייני ביקשה פגישה. כאילו ומדובר בפגישת עבודה.
הבהרתי לה את התנאים, אחד מהם היה כתיבת הפוסט , כבודה הסכימה לכולם למעט הפוסט. הסכמנו לא להסכים . אין פגישה.
אתמול כבודה שוב התקשרה, הפעם הייתה הרבה יותר פתוחה, סיפרה על ההתרגשות, על השינוי, על הפנטזיות ואפילו על המחמאות שהיא מקבלת, הציעה פשרה, מסכימה לפוסט, מבקשת זכות עריכה.
הסכמתי ובתנאי "שרוח" הפוסט תשמר. יש הסכם. יש פוסט ערוך, יש מועד לסשן.
טיפי, משפיט שופטות?
השאלה, האם ללכת על זה, תוך ידיעה שהיא עלולה לסכן את הקריירה או לוותר.
הבהרה, למרות שבא לי להשפיט שופטת, (תדמיינו את טיפי בגלימה ועם פטיש ביד::))) אין לי בעיה לוותר .
הבהרה להבהרה, אני כבר החלטתי,
טיפי משפיט שופטות.
אחרית הדבר
כל זה התרחש מזמן , כמעט שנה חלפה והקשר דעך. חשבתי שכבודה מיצתה , שטעמה נהנתה והבינה את הסכנה שבחשיפה,
אתמול נפגשנו במקרה ולהפתעתי מתברר שכבודה חזק בסצנה כשהרמתי גבה היא צחקה ואמרה "דאגתי למאזן אימה"
לא שאלתי והיא לא הרחיבה.
טיפי שואל שאלת תם, האם אפשר ללמוד מהסיפור הזה משהו עלינו ועל איראן?
הכלבה ביקשה כלב הכלבה קיבלה כלב.
טיפי אומר, אין דבר העומד בפני הרצון
כל זה בגלל ההיא שאמרה לך שהוא בכלל לא ידע
וכל מה שסיפרו לה זה לא משנה והיא בכלל לא מעוניינת ושההיא יכולה לקפוץ לה אם ההוא חושב שזה מזיז לה משהו ממה שההיא סיפרה לכולם.
טיפי אומר, זה לא אני זו ההיא עם ה P.
שני ההומואים לא הפסיקו להתנשק.
עשרים ס"מ מהפרצוף שלנו והפמלות דוחפים צרפתיות עסיסיות כולל קולות וכל הדראמה שמסביב.
אני בא לי למות, אותה זה הדליק פתיליות.
שנה חדשה תל אביב, "הרמפה" שתיים לפנות בוקר.
ונחשו מי הסטוקרית שלי, זו שמשאירה לי תמונות מפתות כולל טלפון . מיי מי?
פעם נהגתי לעשות את זה אישי, אח"כ עברתי לסמס, היום אני מברך בבלוג או בקיר בפייס
בשנה הבאה חפשו אותי ב "ענן"
טיפי מאחל שנה טובה לכולם
