אני והכוסית שהיא במקרה גם כושית או צבעונית או אפרואמריקאית או הכי הכי אתיופית החלטנו לקרוע את העיר. הפעם החלטנו להחליף עיר..תא פסה הלכנו על נתניה.
בום בום אופנוע קרע את כביש החוף . קצת קר בלילה חורפי..הזונה הקטנה תפסה מחסה מאחרי ואני ספגתי את הצלפות הרוח..כן..כול אחד סופג בתורו..תורה עוד יגיע.
בום בום טס והופ הגענו לנתניה..כולה עשרים דקות ועולם אחר. כמעט חצות והעיר סגורה,קפואה..שאלה פה תשובה שם והגענו למועדון..לא רע בכלל,אפלולי,סליזי,מוזיקה של פעם..סגול כהה, האבנים, אריק ואחרים..צפוף חם נעים..ווסקי וסיגריה מישהו נצמד לזונה ועוד אחד הגיע ואני צופה בה מפלרטטת, מתחממת מפעילה אותם, הם מזמינים ואני מרים כוסית ..העסק מתחמם, ריח של תשוקה מתערבב בעשן של הסיגריות..חזות מזדקרים ידיים נשלחות,יד בולמת הודפת..מתחיל להיות מסוכן..סיבוב נוסף עלי..אני אוהב סכנה..אוהב את ריח המאמץ הזיעה
בנוי לעימות.. הטונים עולים..הילדה מתחילה לתפוס את הסיטואציה ..קצת מפוחדת..מרגישה שלקחה את זה רחוק מידי. מביטה בי בחשש אני מחייך ולוחש לה באוזן..חכי לי ליד בום בום..אני מסדר פה את העניינים מנקה את השטח ,חמש דקות ואנחנו עם הרוח..,תשמור על עצמך היא לחשה, ולסייחים אמרה תזמינו לי עוד סיבוב אני מתרוקנת וחוזרת. כשיצאה שלפתי...את השטרות..כול אחד קיבל מאייה וטפיחה על השכם ..ביי אחי..היה אחלה..שחקתם אותה....
אין כמו להרוויח את הבחורה שלך ביושר.
לפני 14 שנים. 26 בנובמבר 2009 בשעה 21:32