חוף ירושלים, יום שבת שעתיים אחרי שתיים. אני שוכב על קו המיים, משמאלי שרועות שתיים עם שדיים.
(עד פה הכל נראה תמים, אחה"צ רגיל)
הענין הוא שכולם אבל ממש כולם נועצים עיניים על ארבעת הדדיים (ואם הקורא עדין לא הבין וזקוק למקהלה יוונית שתזמר ברקע ותסביר את העלילה אז בלי שירה ההסבר פשוט, דו,רה מי,פה, סול כל הדדים היו נטול)
נגשתי ואמרתי סליחה, אני כבר לא כל כך צעיר ולא רואה ממש טוב, אפשר להסתכל מקרוב? שתיקה, מבוכה ואז צחוק גדול. "אחלה יציאה" אמרה השמאלית זאת עם הדד הגדול והשני קצת סמול, "להסתכל מותר לנגוע לא" אמרה הימנית זאת עם שני הלימונים אחד חמוץ שני מתוק. ואני חייכתי בבישנות ואמרתי בנות סורי אחרי שראיתי אני חייב לינוק,"היית מת" אמרה הלימונית , נו בנות, תהינהו נחמדות לא את הפטמה המזדקרת אני מבקש, שלוק מהמגולגלת אני מבקש אתן יודעות שדיים יש בעיר בשפע אבל שחתה מגוינט זה הפך למצרך נדיר ממש קשה להשגה.
אז מה חושבים הקוראים הנאמנים..האם טיפי היה צריך להסתפק בלימונים?
לפני 13 שנים. 14 באוגוסט 2010 בשעה 20:54
