אני לא מובטלת הכלבה מחתה כאשר הוריתי לה להתייצב בלשכת האבטלה.
אם תמשיכי להציק אפטר אותך ואז תגיעי למדור הדרושים של כלובי הסברתי בסבלנות.
איך להתלבש שאלה.
מגפיים, חצאית מיני, תחתון סקסי וחולצה עם מחשוף נדיב. משקפי שמש וכובע רחב סטייל גקי אונסיס אמרתי.
השעה נקבעה..
הגעתי ישר מהמשרד, לבוש רשמי, תיק ביד.
היו באולם כ- שלושים אנשים, משועממים, שותקים.
התיישבתי בספסל מולה, הוצאתי מהתיק סמן לייזר ושוטטתי עם הנקודה האדומה. על הקיר והתמונות, על הרצפה והכיסאות . הסתכלתי על האנשים , כולם היו ממוקדים בנקודה האדומה.
לאט לאט קרבתי את הנקודה לכלבה וסימנתי את השד השמאלי ואח"כ עברתי לימיני וכולם מסתכלים, מופתעים.
ירדתי לבטנה ואז התמקדתי בכוסה, הכלבה ישבה ללא ניע רגל על רגל.
סמסתי, כלבה פשקי, רגע של היסוס והכלבה פשקה רגליה, לא לרווחה אבל מספיק כדי שהנקודה האדומה תחדור ותסמן את תומתה.
טיפי בעד העשירון העליון
לפני 14 שנים. 17 בנובמבר 2010 בשעה 20:10