משהו שקלטתי רק בזמן האחרון ואולי טיפה מאוחר מידה....אבל מוטב עכשיו מאשר אף פעם לא...
אני פה בשביל הכאב ונטו בשבילו...
אני נהנת מכאב
אני מתמסרת לכאב...
אני אוהבת את הכאב...
באתי כדי שיעניקו לי אותו...
לא כדי לדרוש אותו...
אני מקבלת אותו בכיף ואהבה אבל רק אותו...
לבוא...
לחוות...
ללכת הביתה עם חיוך על הפנים...
עד הפעם הבאה שיבחרו לתת לי אותו...
אני לא דורשת אותו...
אני מחכה...
יש לי את כל הזמן שבעולם...
אף אחד לא רודף אחרי....
לא מוכנה להכניס דאגות לראש... לגוף... לנשמה...
רק את אותו כאב שמענג אותי כל פעם מחדש...
אנשים חייכו הכל לטובה...
כל צעד שתעשו בחיים שלכם אל תתחרטו...
מטעויות לומדים....
כשטועים זה בהחלט כואב...
השאלה איך מקבלים את אותו כאב...
זה יכול להיות נעים וכייפי אם תבחרו שכך הוא יהיה...
ואם לא חבל זה הפסד שלכם....
בכל אופן תלמדו להתמודד עם זה...
אתם רק תרוויחו מזה...
אז עד הפעם הבאה....
תהנו...[b][i]
לפני 14 שנים. 26 באפריל 2010 בשעה 16:36