תיבת המכתבים שלי

האם אתה זוכר את אותם הימים הקצרים-מתוקים,הרחק מכאן
הייתי למרגלותיך
ישנה,מקיצה, מביטה בך מהמקום הכי טיבעי שלי
מלמטה
ליטפת לי את הראש
הובלת
שמרת
הרגשתי הכי אהובה בעולם
כמו תכשיט יקר
שעונדים בגאווה
לא רק ביום טוב ושמחה
תכשיט יקר ,כמו סיכה, כמו טבעת, הצמודה אל העור
הרגשתי שאתה שמח בי
גא בי
הייתה לי תכלית
מהות
קיום ממשי
רציתי לומר לך עוד אז
שאני מרגישה הכי שלמה בעולם
כך,איתך
הלוואי וידעתי את הדרך חזרה אליך...