אל תספרו למאמא

"ומה הדבר היקר ביותר שקיים בעולם?"
"יותר יקר ממך, לא קיים"






שבוע פיזדיץ }{

[url]

היה לי כל כך כואב לגזור שיער כל כך ארוך ועוד לדעת שיום לפני החברה שלך שרפה לך כמות נדיבה של שיער(!!).
היום הבנתי שהאיזור בגוף שהייתי ממש גאה בו(השיער שלי) נהיה ממש קקה.הספרית הקבועה שלי שיכנעה אותי לפני שנה לא לצבוע את השיער וממש רציתי לעשות את השיער יותר בהיר ב-2 גוונים או יותר אפילו אבל אוקיי,היא הצליחה לשכנע.היום,ישבתי אצלה כמו ילדה קטנה והסמקתי כל רגע.לא חשבתי שהשיער שלי במצב כל כך גרוע.עכשיו אני אהיה ילדה טובה מאד,אשתה הרבה מים אוכל ירקות ואקח ויטמינים :).






תחלים שיער שלי בבקשה תחלים.

הילדה ששיחקה בבובות.

עד כמה שאני זוכרת את עצמי,כשהייתי קטנה הייתי משחקת מלא בבובות,ברביות,בובות תינוק,בובות פרוותיות וכ'ו.
כשמלאו לי 8 שנה,אימא קנתה לי ליום ההולדת בובת תינוק מדהימה,עם לחיים מלאות ועיניים כחולות.הרבה אמרו אז,ילדה בת 8,היא די גדולה מה פתאום לקנות לה ליום ההולדת בובה.אבל אימא ענתה ,"היא לומדת להיות אמא בעצמה".לא עבר הרבה זמן כאשר הופיעו בובות הברבי וכאן נחשפתי אל תוך עולם לא מציאותי אשר יכולתי ליצור בעצמי ולתזמן כל אירוע וכל דמות,כמו טלנובלה רק עם בובות.הייתי שקועה בתוך הבובות שעות על גבי שעות,יכולתי להמציא,לדמיין,לתזמן והכל תמיד תחת שליטתי.
אני בת 14,ועדיין משחקת-מתזמנת,מדמיינת ומפנטזת.אוהבת לשבור,להרוס ולפעמים גם לבנות מחדש, מערכות יחסים של בובות מסכנות של ממש.

⚀ ⚁ ⚂ ⚃ ⚄ ⚅

אתה.ואתה.

אני רוצה לשחק איתך משחק שבו ברור כבר מההתחלה מי המנצח.ירד הלילה,כבו האורות ואני מחכה לדברים שהולכים לקרות.הכותונת השקופה עם הפרחים הקטנים תשתתף במשחק ,בדיוק אסיים לסרק את שערי הארוך והחלק אכנס למיטה ואדקלם בפעם ה-6 את חוקי המשחק.עיניי נעצמות מרוב עייפות.נפלתי אל תוך שינה עמוקה ורכה.אני מחבקת חזק את הדובי מתוך השינה ,רוצה להרגיש מוגנת ממך.אני שוכבת על הגב,מנסה להסתובב על הצד כשמרגישה ביד גברית וחזקה מושכת בחוזקה את השיער לאחור והיד השנייה הדוקה על פי.אני שונאת שאתה פה,איך נכנסת בדיוק?אבל שמחה שהגעת.פוחדת לפקוח את עיניי,אין לי אומץ.אין לי אומץ לומר לך עד כמה אני אוהבת אותך ועד כמה בו זמנית מתעבת את קיומך.אל תנשום,כי אני מרגישה את הנשימות הכבדות שלך והן,הן מטרידות את שנתי המתוקה.אתה עוזב את שיערי,אני רוצה לנסות לתפוס את הרגע,לתפוס את ידך ולהתכרבל בה אבל פתאום היא נעלמת ואני חרדה . מסתובבת לשכיבה על הגב כשהברכיים כפפות מעט.אתה מעביר משהו קר על הירך הימנית שלי ומיד אני נרגעת,אתה לא נעלמת,זה לא חלום,אתה כאן איתי.אני מתחילה לרעוד ,די תפסיק אני באמת כבר פוחדת ,הסכין שמטיילת על גופי ובין השדיים מרתיעה אותי אדוני.כעת היא באזור הבטן ומדגדגת נורא,עכשיו לא מפחיד לי,אני מרגישה בטוחה.רק בבקשה לא למטה.אוי לא אדוני,תוריד בבקשה את הסכין הייתי אומרת אם לא הייתי חולמת.אתה מקרב את הסכין אל איבר מיני ואיך פתאום באופן טבעי אני מפשקת את רגליי,זה רפלקס?אני לא מבינה למה זה קורה לי איתך.אני רוצה שתכנס כולך לתוכי ושלא תצא לעולם,תפשק,תכאיב,ותסטור,רוצה אני להרגיש את הכאב במקור.אתה מתחיל לחדור בקצב איטי,אני מרגישה בכאב שמתפשט על עורי.הסכין שלך מטיילת על הירך שלי ,עלולה לשרוט את עורי הרך,אולי גם לחדור לבשר ,לקרוע ולהרוס את כל הגבולות .אני לא אמיצה מספיק בכדי להודות שזה מה שאני רוצה.

יכולתי להיות איתך,יכולתי לשכוח מהכל,יכולתי לאהוב אותך.אבל זה רק משחק.רעשים של רוח סערה מכים בגבי,אני אשכח את קולך ואת אותה אהבה אשר ששרפה את שנינו עד לעפר ואני השתגעתי.בנשמתי אין יותר מקום בעבורך.





אני חופשייה במציאות ולא בחלום.