צ'יצ'ים

אתה יכול לסלוח על מה שנעשה בתום לב או אפילו בזדון. אבל מה אתה עושה כאשר בת הזוג שלך נוהגת כלפייך, לכאורה, בחוסר אכפתיות, בהיעדרה של אכפתיות מהסוג הכן - הסוג המוביל לעשייה. מה אתה עושה כשידוע לה שאתה רוצה את חברתה אבל במשך שעות היא לא מוצאת לנכון להתקשר, לדבר איתך וזאת על אף שהבהרת לה אין ברצונך לסמס? איך אתה מפרש שאלה כתובה לשלומך שנייה לפני שהיא נכנסת לסרט...שדאגתה כנה?
התקווה הקלושה שלך היא שבאורח פלא, הנשגב מבינתך, יש למשוואה פתרון נוסף.
אמרת לה פעם שגם אם הנראה על פניו מצטייר כמציאות הכרחית תותיר לה את פרומיל האחוז להראות לך כי טעית.
זה הזמן לעמוד במילה שלך.

את כל כך משתדלת להיות חכמה יפה מוכשרת נחשקת וכל החרא הזה
לא יפה להגיד חרא אבל זה חתיכת חרא
שבעצם חוץ מנזקים שהופכים עם הזמן לבלתי הפיכים, לא יוצא ממך שום דבר יפה, בטח לא חכם ומוכשרת אולי אם ירצה השם בגלגול הבא שיבוא עלייך לטובה.

עד אז תשתדלי בשביל עצמך (אם את רוצה עוד בחייך סוג של בן אנוש לידך) להיות אמיתית בלי משחקים, להראות את מה שיש בך באמת. בלי להסתיר בלי להתחבא, להיות רק עצמך
תראי רק את מה שיש בך באמת וזה באמת הכי פשוט
את רק צריכה לפשק רגליים. לשמחתך זה כל מה שיש בך
לא הרבה - אבל שווה!



עיצה חינם לחיים מחברה שבאמת אוהבת אותך