Oh, moon of transformation, My spirit sings of change.
For I have danced the rhythms Of the thunder and the rain.
I have filled with laughter,Ridding my heart of pain,
Embracing all the healing of Emergence without blame.
I have bathed in sunlight,I've ridden on the wind,
I have learned the lessons Of becoming my best friend.
Mold my path with gladness,As my vision comes into me,
Taking root in the present Bcoming tangible reality.
♥
darksome night and shinying MOON, balance of the dark and light
hearken ye awitches rune as we performer our secret rite
Eagles - Hotel California לעולם לא נשמעו או הורגשו טוב יותר :)
לפני 11 שנים. 25 באפריל 2013 בשעה 15:14
פורסם ב-16 במאי 2010
הדרך
כמה שמענו על כך שזה לא היעד
אלא הדרך המובילה אליו
ליהנות מהמסע מהשביל מהדרך אך בדרך את לבד
מספרים סיפורים על הדרך כיצד היא מלאת פרחים עצים ונופים מספרים סיפורים על הדרך על יופיה ושיעוריה מספרים סיפורים על הדרך ואני הולכת בה מלאת תיקווה
אבל מה עם הדרך בוגדנית? מלאת מהמורות מלאת נפילות מלאת כאב וייאוש? מה אז?
ומבעד למסך הדמעות מבעד לחבלות מבעד לכאב אני נזכרת במילים שכתבתי בעבר על אותה הדרך
מילים שנשלחו לתת נחמה ממקור גבוה מקור של עוצמה לאדם קרוב, לאח יקר אך כבר אינני בטוחה המילים בשבילי או בשבילך?
"מה שאני כן יכולה להגיד לך שהדרך אותה אתה עובר אני עברתי גם ואני פה בדרך איתך להראות לך איפה המהמורות איפה הבורות ולעזור בטיפוסים ולעזור בנפילות אתה לא לבד בזה"
לפעמים צריך ללמוד להסתכל הצידה ליד הדרך שלי פרוסות דרכים אחרות, החופפות, הנפגשות ועל דרכים אלו צועדים חברי היקרים ואת החיוך שלהם אני יכולה לראות ואת החיבוק שלהם להרגיש אני לא צועדת לבד
דרך אחת התפצלה לעבר אופק לא נודע והיא הלכה לה איתה ונשארתי עומדת במקום בו ראיתי אותה לאחרונה מקום של כאב מקום של בושה מקום של מוות מקום של דממה
ושם נותרתי לעמוד בכאב בדממה אך הגיע הזמן להמשיך בדרך להמשיך במסע מוחה את הדמעות ונפרדת מרעמת תלתלים מעיני תכלת
מנערת את האבק מותחת איברים מביטה לצדדים רואה חברים מסובבת את הראש לעבר אופק חדש הולכת על הדרך אל היעד כבר לא לבד
You and me We used to be together Everyday together always I really feel That I'm losing my best friend I can't believe This could be the end It looks as though you're letting go And if it's real Well I don't want to know
Don't speak I know just what you're saying So please stop explaining Don't tell me cause it hurts Don't speak I know what you're thinking I don't need your reasons Don't tell me cause it hurts
Our memories Well, they can be inviting But some are altogether Mighty frightening As we die, both you and I With my head in my hands I sit and cry
Don't speak I know just what you're saying So please stop explaining Don't tell me cause it hurts (no, no, no) Don't speak I know what you're thinking I don't need your reasons Don't tell me cause it hurts
It's all ending I gotta stop pretending who we are... You and me I can see us dying...are we?
Don't speak I know just what you're saying So please stop explaining Don't tell me cause it hurts (no, no, no) Don't speak I know what you're thinking I don't need your reasons Don't tell me cause it hurts Don't tell me cause it hurts! I know what you're saying So please stop explaining
Don't speak, don't speak, don't speak, oh I know what you're thinking And I don't need your reasons I know you're good, I know you're good, I know you're real good Oh, la la la la la la La la la la la la Don't, Don't, uh-huh Hush, hush darlin' Hush, hush darlin' Hush, hush don't tell me tell me cause it hurts Hush, hush darlin' Hush, hush darlin' Hush, hush don't tell me tell me cause it hurts
anhavu hnjue t, t,nuk ckhkv cceav
לפני 11 שנים. 21 באפריל 2013 בשעה 23:16
איזה כיף זה להתעורר באמצע הלילה אחרי שנרדמתי בשמונה וחצי בערב וישנתי כול כך טוב מזה שהחתולה שלי השתינה לי במיטה
איבדתי חברים בצבא כמעט הייתי בעצמי בפיגוע אבל היום, היום אני זוכרת אותו ....
הוא ובת הזוג שלו כבר שילמו את החשבון וקמו ללכת ובמחשבה שניה התישבו שוב במסעדת מקסים בחיפה לפני עשור ברביעי באוקטובר 2003.
הם רצו עוד קפה החליט להישאר עוד קצת.
הרי הם אהבו את המסעדה הזו שהייתה הסמל לדו קיום דאז בחיפה והיו הולכים אליה כמעט כול שבוע שהיה מזג האוויר יפה אחרי הים.
ואז... אז נכנסה המחבלת המתאבדת והחליטה להתפוצץ שם במקום בבית חולים לילדים בחיפה.
הוא... בן דוד שלי נהרג במקום מרסיס אחד שנכנס לו לגזע המוח. בת הזוג שלו נצלה בזכות עמוד שעמד בינה לבין המחבלת המתאבדת....
כמשפחה אני יכולה להגיד שמזל שזה קרה שם ולא בבית החולים לילדים בחיפה כי עם כול הכאב זה היה הרבה יותר נורא אם אלו היו ילדים שהיו מתים מידיה של אותה תת אנוש הנאדי ג'רדאת (המחבלת המתאבדת)