צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Phases of the Moon

Oh, moon of transformation, My spirit sings of change.
For I have danced the rhythms Of the thunder and the rain.
I have filled with laughter,Ridding my heart of pain,
Embracing all the healing of Emergence without blame.
I have bathed in sunlight,I've ridden on the wind,
I have learned the lessons Of becoming my best friend.
Mold my path with gladness,As my vision comes into me,
Taking root in the present Bcoming tangible reality.

darksome night and shinying MOON, balance of the dark and light
hearken ye awitches rune as we performer our secret rite
לפני 12 שנים. 7 בנובמבר 2012 בשעה 5:46


Now I will tell you what I've done for you 

50 thousand tears I've cried 
Screaming, deceiving, and bleeding for you 
And you still won't hear me 
Don't want your hand this time, I'll save myself 
Maybe I'll wake up for once 
Not tormented...Daily defeated by you 
Just when I thought I'd reached the bottom

 

So go on and scream 
Scream at me 
I'm so far away 
I won't be broken again 
I've got to breathe 
I can't keep going under 

אחרי שנתיים ביחד באמת חשבת שאני לא אזהה שזה אתה????

תעזוב אותי בשקט!

 

 

לפני 12 שנים. 7 בנובמבר 2012 בשעה 4:25

לילה שלם של חלומות 

עליו

ועל קלפי טארוט

שיחות שלמות איתו... כמו בתקופה שהיה לנו טוב ביחד

ולהתעורר לגעגועים

אחלה דרך להתחיל את הבוקר

 

http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=5anLPw0Efmo

 

לפני 12 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 21:15

התוצאה הסופית של הערב

נגמר הפיג' בבית 

נגמרו הסיגריות 

ואני בטוחה שגם כמה תאי מוח

עכשיו

לישון!

לפני 12 שנים. 5 בנובמבר 2012 בשעה 19:50


Maybe that's what happens when a 

tornado meets a volcano

לפני 12 שנים. 4 בנובמבר 2012 בשעה 21:43

 

למה זה עדיין כואב כול כך ? 

לפני 12 שנים. 4 בנובמבר 2012 בשעה 8:28

לשעבר dark halo
בירח יש שני צדדים גם אפל וגם בהיר 
הגיע הזמן למצוא את האיזון בין שניהם.

 

לפני 12 שנים. 4 בנובמבר 2012 בשעה 6:48

שוקלת לשנות כינוי 

רעיונות מישהו ? 

לפני 12 שנים. 3 בנובמבר 2012 בשעה 16:20

אחר הצהריים של זכרונות עבר
מתחילה לצעוד קדימה 
שלום עבר תודה על השיעורים שלמדת אותי 
על השמחים
על הכואבים
תודה על היכולת לאהוב

תודה על היכולת לכאוב
ותודה על היכולת להתקדם הלאה
נעים להכיר עתיד
מחכה בכיליון עיניים לראות מה עוד פרוס לפני 
מה עוד מחכה לי
איזה הרפתקאות נמצאות מעבר לפינה 
איזה אהבות מחכות לסחוף אותי 
איזה אכזבות באות ללמד אותי
צועדת בדרך

 

 

לפני 12 שנים. 1 בנובמבר 2012 בשעה 16:13

מדהים ממש

פשוט מדהים 

מדהים איך אחרי שלוש שבועות הוא עדיין יכול להכאיב לי כול כך 

למרות שהראש יודע שמה שהוא כותב נכון 

למרות שההיגיון אומר שזה היה הדבר הנכון לעשות אותו 

עדיין אני רוצה לרוץ אליו לנחם אותו בתקופה הקשה שלו ולהיות שם בישבילו

מנסה כול כך להמשיך הלאה

יודעת יודעת יודעת יודעת יודעת שזה היה ההחלטה הנכונה של שנינו 

יודעת שהוא לא יכל לתת לי את מה שאני צריכה

ולמרות שלרגע הלב הפסיק לדמם וחשבתי שהפצע לפחות נסגר

עכשיו הוא חזר לבכות דמעות של דם 

זמן 

הזמן יעשה את שלו

אמן

לפני 12 שנים. 25 באוקטובר 2012 בשעה 11:15

יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם.

אדם ישב והביט כמה שעות על הפרפר

איך הוא מתאמץ לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן.

לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. נראה היה שהוא התקדם

ככל יכולתו ואינו יכול יותר.

אז האדם החליט לעזור לפרפר הוא לקח זוג מספריים ופתח את הגולם.

הפרפר יצא בקלות.

אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות.

האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר

יפתחו, יגדלו וייפרסו -  ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר.

אבל זה לא קרה!

למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו

בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות.

הוא אף פעם לא הצליח לעוף.

האיש בחסדו וטוב לבו לא הבין שהגולם הדחוס

ומאבק הפרפר לצאת ממנו, הם היו דרך היקום

לדחוף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו

כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.

לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו.

 

"להתידד" עם הקושי, עוזר להתגבר עליו.

דרך נוספת להתמודד עם הקשיים היא

כתף תומכת לידנו בכדי להתגבר על הקשיים.