לפני 11 שנים. 30 ביוני 2013 בשעה 11:15
אין... אין לי באמת שאין לי מה לומר
אז פשוט תצפו
Phases of the Moon
Oh, moon of transformation, My spirit sings of change.For I have danced the rhythms Of the thunder and the rain.
I have filled with laughter,Ridding my heart of pain,
Embracing all the healing of Emergence without blame.
I have bathed in sunlight,I've ridden on the wind,
I have learned the lessons Of becoming my best friend.
Mold my path with gladness,As my vision comes into me,
Taking root in the present Bcoming tangible reality.
♥
darksome night and shinying MOON, balance of the dark and light
hearken ye awitches rune as we performer our secret rite
לפני 11 שנים. 30 ביוני 2013 בשעה 7:12
אני
מתחרפנת
בבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לפני 11 שנים. 29 ביוני 2013 בשעה 5:52
בוקר טוב לכולם
https://fbcdn-sphotos-c-a.akamaihd.net/hphotos-ak-frc1/1005087_576761685680539_3290233_n.jpg
לפני 11 שנים. 27 ביוני 2013 בשעה 17:22
אני רוצה לצאת ללילה הלבן היום
אני רוצה להיות במלחמת מים ביום שישי
ואני רציתי להיות בעפיפונידה של הגן שבו אני עובדת
דברים שחיכיתי להם כול השנה
אני רוצה לחזור לגן לעבוד גם כי אני מתחרפנת בבית וגם כי המצפון שלי הורג אותי שאני יושבת ולא עושה כלום והם נקרעים
אני רוצה שיפסיק לכאוב לי ולא רק פיזית
אני רוצה להרגיש נחשקת נאהבת
או לפחות לא להתאכזב כל כך יותר
לא לא לפחות מגיע לי גם וגם
אני רוצה לישון במיטה שלי עם החתולים שלי ולא בבית של ההורים שלי
אני רוצה את הפינה שלי והשקט שלי
אני רוצה את העצמאות שלי בחזרה
היום ישנתי רוב היום סחרחורות בחילות
לא היה לי כוח לדבר עם אף אחד
אחרי הצהריים לא הבנתי למה אני מרגישה כל כך לא טוב ואז נזכרתי
שהלב והגוף עוברים טלטלה כזו ביחד אני מאמינה שזה הסימן האולטימטיבי מהיקום לנוח
מסבר שגם לפרסקופיה זה ניתוח לכל דבר....
רק שמישהו יגיד את זה בבקשה לADHD שלי שאני צריכה לנוח
כי אני לא מצליחה לשכנע אותו כל כך :(
מי עושה איתי מלחמת מים לילה לבן בתל אביב שאחלים?
לפני 11 שנים. 26 ביוני 2013 בשעה 18:25
אני סוף סוף בבית!!!!!!!! אחרי שישה ימים של אנטיביוטיקה דרך הוריד
ופחות כיס מרה אחד אבל פלוס ארבעה חורים מהניתוח
בבית!!!!!!!!!!!!!
לפני 11 שנים. 23 ביוני 2013 בשעה 3:30
יודעת שזה ניתוח פשוט
יודעת שזה שטויות
יודעת שאני מוקפת באהבה
ועדיין אני מפחדת ומרגישה כל כך לבד
לפני 11 שנים. 21 ביוני 2013 בשעה 3:08
מסתבר שחמש וחצי בבוקר זה זמן סביר לחלוטין לפי האחיות של איכילוב להיכנס לחדר ולצעוק בשמחה
בוקר טוב! רק האחת וחצי קיבלו אותי סוף סוף לאישפוז
אבנים בכיס מרה דרך אגב עם דלקת.... כיף אה
חמש וצצי בבוקר זה לא שעה לבוא ולצעוק בוקר טוב אבל ממש לא
מקווה לפחות שזה יהיה אישפוז קצר.....
לפני 11 שנים. 20 ביוני 2013 בשעה 7:03
לא זה לא בסדר
זה לא בסדר לקום אחרי שבקושי ישנתי כל הלילה מכאבים ואז להיזכר ואז יכאב לי גם שם
זה לא בסדר שדוקרים אותי ממששים אותי מודדים לי לחץ דם כל יום בערך וכול אותו הזמן הדמעות זולגות בגלל שאפילו לא ניסית להילחם עלי
אלא פשוט ישבת שם ואמרת את מה שאמרת
המילים שלך מהדהדות לי בראש והם לא מפסיקות
והכאב שאני לא יכולה לדבר איתך שקשה לי שאתה לא שם מצליח להתחרות בכאב הגופני הגוף שלי מתמוטט לי ואף רופא לא יכול להגיד לי מה לא בסדר איתי
חשבתי שאתה יותר מזה
לפני 11 שנים. 19 ביוני 2013 בשעה 16:40
בעעע
כבר שכחתי איך מדברים עם אנשים בעולם הוונילי
לפני 11 שנים. 19 ביוני 2013 בשעה 4:23
Tonight the music seems so loud
I wish that we could lose this crowd
Maybe it's better this way
We've hurt each other with the things we want to say
We could have been so good together
We could have lived this dance forever
Now who's going to dance with me