I am done, smoking gun

עמיר בניון

"מנגינות מדומות, משטות, מזייפות
מטשטשות לי את שביל הזהב
מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות.
רציתי להביא קצת, להרגיש איזה ערך
וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך.
ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך
התהלכתי שולל עד לכאן.

אני רואה, אני מרגיש
אני רוצה, אני אדיש
אני חכם, אני יכול
אני גיבור כל כך גדול
הכל אני, אני הכל
אני חזק, אני בתוך בועה
סתם מנופח בלי שום ערך
וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך
התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך
ואולי זה הכל עד לכאן
והלוואי שזה הכל עד לכאן

אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים
רוקדים ונשרפים לאורו של ירח,
להשתגע, להתבדח,
סתם כי מישהו רצה כל כך
להרגיש כמו איזה מלך
וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך
ואמרת לו שהוא מיוחד
הוא אוהב שאת משקרת
הזיות, הזיות עד לכאן.

אני רואה, אני מרגיש
אני רוצה, אני אדיש
אני חכם, אני יכול
אני גיבור כל כך גדול
הכל אני, אני הכל
אני חזק, אני בתוך בועה
סתם מנופח בלי שום ערך
וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך
התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך
ואולי זה הכל עד לכאן
והלוואי שזה הכל עד לכאן "

" אני מודה לאלוהים ששלח לי אותך"

DDD:

להלהלהל כיף כיף כיף הפי הפי ג'וי ג'וי :)

אכזבה מהולה בגיחוך קל
עצב משולב עם רוגע וחיוך
כעס עצום לצד אופטימיות
נפתרה ההתלבטות
נפתחו הקשרים
לא בדרך הכי יפה
אבל לפחות אני יודעת באיזה שביל אני צועדת עכשיו
לא מתחרטת על כלום , שלמה עם כל מעשי
לא יהיו יותר לילות לבנים מלאים במחשבות..
לא יהיו יותר דמעות..
טוב ...אולי רק עוד פעם אחת ואז באמת זהו...

ועכשיו אפשר סופסוף להתחיל מחדש

תכלס הייתי צריכה את זה.

בא לייי באא לי סשןןןןןןןןןןןןןן
בא לי ספנקיייםם וסטירות ויריקות וקשירות והשפלותת
אתם יודעים מה.. עזבו את זה.. אני אסתפק גם בסתם זיון רגילל...

אבל לא... למה... כי הכל צריך להיות מסובך...

פפפ אני מרגישה כמו גבר חרמן שחברה שלו במחזור 😡

אוף לא כיף להיות מתוסכלת מינית 😒

אדם ששמח בחלקו..
רואים לו את האושר בעיינים..
חיוך מפעים ,בעל גומות מתוקות מדבש
אהבתו נגלת מעיניו
נושא עיניו למרומים , פותח את ידיו ומודה לאל על כל הטוב
מחייך לעולמי עולמים
צוחק מתגלגל מדביק את כולם
אילו רק היה יכול היה גורם לכך שכל אדם היה מחייך לנצח
כאח לאדם זר
ללא מגע מעביר תחושת נינוחות
מזמר ומפייט , וקולו ערב
מלאך ללא כנפיים
ילד אהוב של אמא
בחור אהוב של כולם
גבר אהוב שלי
חדר מואר בכניסתו
חיוכים מתפשטים על פני כל
ליבו עשוי מזהב טהור
תלית שכולה תכלת
תוכו רצוף אהבה.
מעשה ידי אמן.

Quedan cinco minutos amor para decirte adios
Quedan cinco minutos amor y despues me voy
La ultima mirada, un roce, una palabra
Y despues me voy

:(

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=16636&blogcode=8965469

קליפ קצת מפגר אבל תתמודדו 😄

Dear, I fear we're facing a problem,
You love me no longer I know and,
Maybe there is nothing that I can do to make you do.
Mama tells me I shouldn't bother,
That I ought to stick to another man,
A man that surely deserves me.
But I think you do.

So, I cry and I pray and I beg,
Love me, love me, say that you love me,
Fool me, fool me, go on and fool me,
Love me, love me, pretend that you love me,
Lead me, lead me, just say that you need me,
So I cry and I beg for you to
Love me, love me, say that you love me,
Lead me, lead me, just say that you need me,
I can't care about anything but you,

Lately, I had desperately pondered,
Spent my nights awake and I wondered,
What I could have done in another way to make you stay,
Reason will not teach a solution,
I will end up lost in confusion,
I don't care if you really care as long as you don't go,


I can't care about anything, but you.

2:25-3:00 😱



I’ll do whatever you like
I’ll do whatever you like
I can do, I can do
I do, I do whatever you like

Don’t cha want it?

"אתה מוזמן למשפט ביום שלישי הקרוב!"
ההודעה הקצרה שנתלתה על דלת ביתו של החלבן, הסעירה את רוחו.
הוא היה איש ישר, שהתנהג תמיד בנאמנות ובמוסריות. אף פעם לא רימה, שיקר או גנב. הוא גם לא שתה לשוכרה בשעות הבוקר, דבר האסור על פי החוק בכפר.
הוא לא ידע למה מזמינים אותו למשפט.
אבל האופה ידע.
האופה היה רגיל לקנות חמאה וגבינה מהחלבן המקומי והשתמש בהם לאפיה.
יום אחד עלה בו החשד שגושי החמאה שהחלבן מוכר לו שוקלים פחות מקילו, למרות שהחלבן מצהיר שכל גוש שוקל קילו בדיוק, לא פחות ולא יותר.
האופה החליט לבדוק את העניין, ובמשך תקופה הוא שקל בעקביות כל גוש של חמאה שקנה מהחלבן, והוא אכן גילה שגושי החמאה שוקלים פחות מקילו, לפעמים 900 גרם, לפעמים 950, ופעם אחת אפילו 800.
האופה היה נזעם "מרמים אותי" הוא אמר לאשתו בכעס, "אני לא אשתוק על זה".
הוא ניגש אל השופט המקומי והתלונן על מעשיו של החלבן. "חייבים להעלות אותו לדין!" אמר האופה, "אי אפשר לאפשר לו לרמות את כל תושבי הכפר. אנשים סומכים עליו".
עוד באותו יום תלה שליח של בית המשפט המקומי הזמנה לדיון על פתח ביתו של החלבן.

החלבן הגיע לבית המשפט רועד ונפחד. הוא מעולם לא ראה את בית המשפט, ומעולם לא דיבר עם השופט שהטיל אימה על כל תושבי הכפר.
"אני מניח שיש לך משקל מדויק במחלבה?" פתח השופט את הדיון.
-לא כבודו!" אמר החלבן "אין לי משקל".
-"אז איך בדיוק אתה שוקל את החמאה שאתה מוכר לאופה?
האם אתה סתם כך מחליט שזה קילו?!" הרעים השופט בקולו.
-"חס וחלילה, אדוני השופט. אני איש ישר, לעולם לא עלה על דעתי לעשות כזה דבר.
פשוט מאוד, בניתי לעצמי מין משקלי מאזניים, כאלו שאתה צריך לשים משקולת בצד אחד כדי שתאזן את החמאה שבצד השני."
השופט הנהן בראשו בהבנה, והחלבן המשיך:
"בכל יום כשאני בא לשקול את החמאה עבור האופה אני מניח בצד השני של
המשקולת כיכר לחם של קילו שאותה אני קונה בבוקר מהאופה,
וכך אני יודע כמה חמאה עלי לתת לו כדי שיצא קילו בדיוק."
השופט חזר על דבריו של החלבן:
"אתה בעצם אומר לנו שכמות החמאה שאתה נותן שווה למשקל הכיכר שהאופה נותן לך".
"בדיוק כבודו", אמר החלבן, ופני האופה חפו.


ככה זה בחיים, אנחנו מקבלים בדיוק את שאנחנו נותנים. "


עין תחת עין
שן תחת שן
what you give its what you get