לפני 14 שנים. 22 באוקטובר 2009 בשעה 20:35
"צליל בוקע באפלה
מרעיד מיתר כינור
הפורט כאלף ניגונים
של חשקים ותשוקות
עינייך מעוטרות ברגש
בתוכן רזי אהבתך
טללי עינוגייך
כיסופי תאוותך
מבטך חורט בי
אורג הינומת תאווה
שוזר אל תוך פרחי האושר
את כל אבקני הרגשות
ואני מפזזת איתך תחושותיי
מבקשת להעניק דרור לכמיהותיי
בתוכך לבחוש זיכרונותיי
ובצילך להתנחם מאכזבותיי
אך אותו צליל מיתר
נותר קרוע וצורם
ובתוך אדי הערפל
נותר כחלום אפל"