בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

להיות שלה

כיצד הכל התחיל...
לפני 14 שנים. 16 בנובמבר 2009 בשעה 20:23

פשוט שולחת יד ונוגעת בגופי כשהיא מחליטה. ברור שהיא לא צריכה לבקש רשות אם לגעת בי ואיפה לגעת בי, וכיצד ומתי, הרי אני שלה. והיא אכן עושה בי כרצונה - נוגעת, מלטפת, ממששת, צובטת, מצליפה ומנשקת... בדיוק לפי מצב הרוח והחשק - שלה.......

ואני? אני רק כלי בידיה לעשות בו כרצונה...

לפני 14 שנים. 11 בנובמבר 2009 בשעה 17:11

הדרישה שלה שאהיה בלעדי שלה (למרות שהיא מבחינתה שמרה לעצמה את הזכות שלא להיות בלעדית שלי), הביאה לכך שהתמקדתי רק בה. להוציא מה שקשור בתחומי חיי האחרים - בני משפחה, העבודה והתחיבויות אחרות, הרי שהיא למעשה הפכה למיקוד של עולמי. גם אם פיזית לא התאפשר לנו לבלות זמן רב יחד - בשל מגבלות ואילוצים שונים - הרי שהיא שלטה כל הזמן במחשבותי ביד רמה. רק בשלב מאוחר יותר הבנתי עד כמה הדרישה הראשונית הזאת, כמעט מתחילת הקשר היתה חכמה מצידה כשולטת, עד כמה היא קשרה אותי אליה כבר מהרגע הראשון...

לפני 14 שנים. 9 בנובמבר 2009 בשעה 8:12

אחד הדברים, שדרשה ממני כבר מתחילת הקשר, עוד לפני שהיה ברור לאן בדיוק מועדות פניו של קשר זה, היה שאהיה בלעדי שלה. להוציא קשרי משפחה ועבודה לא רצתה להתחלק בי עם אנשים אחרים. ולמרות שהקשר היה טרי מאד הסכמתי מייד. לימים אמרה לי שבעצם היתה זו בבחינת משאלת לב שאהיה שלה בלבד ואף לא תיארה לעצמה שמייד אענה לבקשתה. הפתעתי אותה, למעשה. אבל יחד עם זאת, שמחה על כך, על ההענות המיידית שלי ולא התחרטה על כך שביקשה.
וכן, כבר מאז ולמרות כל מיני 'גלגולים' שהקשר שלנו עבר מתחילתו, אני שלה...

לפני 14 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 9:20

לא חיפשתי דבר, נכנסתי לצ'ט רק כדי לשוחח קצת, או אפילו כ'משקיף מהצד'. אבל השיחות איתה, ברגע שהחלו, סחפו אותי פנימה. היא דיברה בעיקר על עצמה, ואני שימשתי לה אוזן קשבת. נדרשתי 'להתייצב' כל בוקר בשעה מסוימת ופשוט להקשיב... למרות שההכרות בשלב זה היתה וירטואלית בלבד, חשתי שאני מחוייב לציית לה, כי לה זה היה ברור ומובן מאליו שכך אעשה. ואני אכן נשמעתי לה והתייצבתי לרשותה בכל רגע שנדרשתי לכך...

לפני 14 שנים. 24 באוקטובר 2009 בשעה 16:57

אני לא טיפוס כנוע בדרך כלל, בוודאי לא בחיי היום יום שלי. במערכות היחסים הארוכות או הקצרות שהיו לי במשך השנים תמיד שלטתי בקשר, הובלתי, הכתבתי דברים, בקצרה - רחוק מלהיות נשלט. אבל, כשהכרתי אותה, תחילה הכרות וירטואלית לחלוטין, התברר לי תוך זמן די קצר כי דברים החלו להשתנות אצלי. פתאום מצאתי את עצמי מחכה לשיחות איתה בצ'ט, מעמיד את עצמי לרשותה, שוכח לגמרי להסתכל על השעון ופשוט נמצא שם, עבורה, מקשיב, מגיב, מייעץ, הכל לפי בקשתה ודרישתה.

וזאת היתה רק ההתחלה...