בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

להרגיש

משתוקקת לדעת


מרגישה מבולבלת
הצורך שלי להיות שייכת לא מובן לי
רק מרגישה את זה בנימי גופי
אחכה לך, שאוכל להניח ראשי על כתפייך ולתת לך להוביל אותי
לפני 13 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 17:21

אני, שידועה כמי שמאוד אוהבת את הסופ"ש
ושאצלי הוא תמיד מתחיל מחמישי אחרה"צ,
קצת חוששת מזה המתקדם ובא ,בלי להתחשב ובלי להתעכב.
קצת לא בטוחה לגבי זה הבא והאמת שלא ממש בא לי על הסופ"ש הזה.
איך למלא את החסר?,
ושוב צריכה לארגן את זמני שלי,
והחורף, הגשם הרוחות הריחחחחחחח, לא הכי מוסיף לזאת ההרגשה.
האמת שלא ממש בא לי על הסופ"ש הזה.
ולזה שהייתי שלך ועכשיו כבר לא.
ומה בעצם רציתי?

********************************


********************************
מחכה לשמש שתזרח

לפני 13 שנים. 12 בנובמבר 2011 בשעה 11:55

לא יודעת
יום כזה, שהשמש לא חודרת
אמרת יהיה בסדר
לא יודעת

לפני 13 שנים. 11 בנובמבר 2011 בשעה 14:32

האצבע שלי כל כך ערומה......

לפני 13 שנים. 5 בנובמבר 2011 בשעה 6:31

אתה יודע?
אתה יודע כמה?
האם אני יודעת?
האם אני יודעת עד כמה?
גדותיי מלאים, גועשים, סוערים
כן אדוני, אני צריכה

לפני 13 שנים. 22 באוקטובר 2011 בשעה 5:23

אני יודעת את שאני חשה
מרגישה את שאתה חש
איה המילים?
הידעת?

לישון לצידך כאשר הקולר לצווארי
להרגיש איך אתה מכיל אותי
מרגישה אותך
את העוצמה

איה המילים?
שלך

לפני 13 שנים. 11 באוקטובר 2011 בשעה 4:33

כאשר תאמר לי אעשה
כאשר תאמר לי אבצע
נמצאת אצלך בכפות ידיך
לפעמים סוטה אבל אצלך
מביטה אליך למעלה
אתה מושך אותי למטה
מחכה לך אדוני פשוקה
שלך

לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 18:11

אדון אהוב שלי
ידייך מסמנות עלי
מרעידות את נשמתי, מרגשות
מרחפת
ולא יודעת איך להכיל
ואתה לצידי, ואני מתכנסת תחתייך
נוגעת בלהט, ממששת
והגחלים לוחשות
עוד

לפני 13 שנים. 2 באוקטובר 2011 בשעה 19:34

קבענו שתגיע אחרי ארוחת החג.
היה לי יום ארוך וביקשתי לחכות לך במיטה.
השארתי לך דלת לא נעולה.

שמתי על השולחן מתנת חג עבורך ולא הייתי בטוחה שזה אכן נכון ושאולי זה בכלל מוקדם עדיין.
שמעתי שנכנסת המתנתי לך
הרגשתי איך גופי נרגע, אתה פה, נכנס למיטתי (כל כך אוהבת אותך במיטתי)
משתמש בי, ממלא אותי נוגע בי, אוחז בי
ואני כל כך שלך

הצבע ארגמן
והברכה שכתבת רמזה / אמרה
המילים שלך אמרו,
ואני אותה רציתי לשמר שאף אחד לא יציץ, היא כל כך שלי


החליקה לי השאלה עוד בטרם הספקתי לעצור בעצמי
ואתה, דרשת שאביט בך שלא אתחמק שלא אתחבא
חששתי, ציפיתי וקיוויתי שלא הגזמתי
רציתי לשמוע את אשר מרגישה ממך
עיניי בעיניך, ואני מתחננת שתיתן לי להסתתר, קשה לי להתמודד מול עינייך
ואתה אדוני נתת לי את זה אמרת לי את זה
חיבקת

אתה מצליח להביא אותי למקומות הכי טהורים
להיות אני ולא לחשוש
להיות שלך
שפחתך

לפני 13 שנים. 22 בספטמבר 2011 בשעה 4:08

יש בי כל הזמן געגועים אליך,
למעשה קצת נבהלתי מעצמי וממה שמרגישה,
מפחדת לאבד את היכולת שלי להיות עצמאית ובלתי תלותית
לא יודעת כמה אמורה להניח ולתת לך
מודה קמתי מבוהלת הבוקר
צריכה אותך
שפחתך


(לא יכולה בלי מוזיקה)


לפני 13 שנים. 17 בספטמבר 2011 בשעה 6:30

הכוס נשברה.
הבטתי בה ,התמקדתי, התפתיתי, כמעט! ולא נגעתי בה
האם לנצלה? האם להרגיש איתה את הפיזי שכל כך חסר לי כאשר אתה לא פה?
המחשבה על העונג שהיא יכולה לגרום לי
הנחתי לה, עוד לא אספתיה, הבטן מתהפכת
מחכה לך
שפחתך