חולת אהבה בשיכון צריכה זין

יצור היסטרי

חופר

אוכל ראשים

חי בסרטים

עושה סרטים

הופך עכברים להרים

דורש חינוך איך להתנהג יותר לראות עיניכם

וכיוצא באלה

שמעו, אתם "קצת" שוביניסטים

וסובלים "קלות" מבעיה של שנאת נשים

אולי מדובר במקרה "מינורי" של חרדה (מנשים)

אתם גם לא במיוחד אנשים רגישים

(ובאתם אני מתכוונת לגברים שמבחינתם אישה היא...)

זו בעיה שלכם

אל תהפכו אותה לשלי או לשל נשים אחרות

סבבה?

תודה.

ואני אעשה איזה סרט שאני רוצה

כמה שאני רוצה!

כל אדם ישים רגע את היד קודם כל על הדופק של עצמו.

בריאות ושבוע נפלא. 

לפעמים אני בוכה

כשאני בוכה

אני לא תמיד מתפרקת. 

דמעות זה סימן לחולשה?

כן?

לדרוך על אחרים

זה, זה להיות חזק. 

נאמר לי כך.

בכלל, אסור לחשוף רגשות כנים.

צריך לשחק אותה, להיות בפאסון

תמיד לחרטט לאנשים פוזות ושקרים.

ואם מישהו עושה לך משהו ממש נבזי ומכאיב

שחק אותה שזה בכלל לא מזיז לך

אחרת עוד ישפטו אותך

לא כאדם רגיש, ע"ע בעל עצמות אדירות

אלא כסמרטוט, פראייר, אפס, בלה בלה בלה

אין לי כח לזה יותר

זה כזה בולשיט. 

אנחנו רואים באגואיזם מעלה 

ובאכפתיות חולשה.

אבל אכפתיות לא היתה נתפשת או מתפרשת כחולשה

אם לא היו כל כך הרבה אנשים שחולשתם היא אגואיזם מלכתחילה

...

וד"ש מאמא אדמה.

שכמובן קיבלתי שלשום

היתכן וזה קשור בעצבים?

הייתם חושבים שהייתי לומדת לזהות השפעות הורמונליות אחרי כל כך הרבה שנים.

היום עצב שטף את העצבים

עצב מהול בריקודים. 

מוזר קצת להסביר. 

מסוג הדברים שרואים, שומעים

או אפילו יותר טוב, פשוט מרגישים. 

עוד יהיה שמח כאן. 

כואב לי מאוד בלב ממך.

כואב חזק.

לא כיף בכלל

אפילו לא קצת.

Do you know what you really need?

Do you know what you really need?

You need la la la la love 

yeah.

על כל כך הרבה דברים.

ממש תחושות של עלבון, קריזה ועצבים השתלטו על כולי

זה בלתי נסבל

ובא לי לבעוט באיזה שק אגרוף

לא, לא אנושי. 

(ואולי בכלל זו שליטה עצמית?)

מטבעי אוהבת אדם אנוכי

ורואה את הטוב שבאחר מלא פעמים

יש לי מין בליינד ספוט לרוע שבאדם שמולי

ופעם אחר פעם אני נוחלת אכזבות

כי אני מצפה ליותר מדי מבני אדם

ככל הנראה

אלו אנשים

אנשים

שהפכו אותי ליצור מיזנתרופי

כל כך הרבה רשע וצביעות קיימים בקרב בני האדם

כל כך הרבה לכלוך, ניצול, אנוכיות ואכזריות

כל כך קשה למצוא למי ובמי להאמין.

מקדישה את חיי לעשייה הטובה בה אני עסוקה בימים אלה

אולי זה יעזור לי להשיב אל עצמי מעט אמונה

ולא, אין לי עניין להרחיב.

שוב החיים מראים לי שזה לא כל כך משנה מי דובר אמת

כמו מי משקר הכי טוב.

הלאה אותנטיות, יושר, כנות

קדימה דאבל סטנדרטס וצביעות!

ושוב אני מרגישה לא שייכת

תלושה...

(זה כל כך קשור באיזו חברה וכל כך לא קשור באף בחור)

לגמרי בטופ פייב של הסיבות בעד להכנס למערכת יחסים. 

(יש גם נשים שיש להן את הקטע הזה, לא בטוחה מה ההסבר הפיזיולגי. ככה זה. מי רוצה להתווכח עם זה ולמה?)