אני מסתכלת על אלה שמגנים עליך עכשיו
ואני מזהה אנשים טובים
לצד אנשים שימכרו את אמא שלהם כדי שיחשבו שהם מגניבים
ואז אני מתפקחת לראות
שבעצם
אלו המנוצלים הזמניים
עכשיו אלו האנשים שיש לך הזדמנות לנצל ככה לטובתך
איזה מזל יש לך
חלקם ישארו
גם כי הם אנשים נורא טובים
שאותך באמת במידה כזו או אחרת אוהבים
וגם כי יש להם אתך גבולות ברורים
אבל רובם ככולם
כך או אחרת
יפגעו
ולא יהיו חשובים במשוואות של החיים שלך
זה אחרת
כשמדובר באישה מאוהבת
זה אחרת כשזה רומנטי או מיני
אין מה לעשות
זו עובדה שכזאת
אני נזכרת עד כמה אני הייתי שם
במקום הזה
כמה האמנתי בטוב לבך
בהיותך קורבן של נסיבות
ושאר ירקות
כמה האמנתי שהאהבה
האהבה
תציל אותך
וכמה
כמה אהבתי אותך
וזה לא היה משהו מגניב או חלילה צבוע
נורא האמנתי בזה
חוויתי את זה בפול ווליום
ובעצם
באופן אירוני להפליא
לפחות כשמדובר באישה שכמותי
אני אישה מאוד תמימה
ואני כבר לא בטוחה אם זה טוב או רע
תמימה
ישבתי היום עם איזה טבח ערבי
בלי חארטות
וריקוד זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי
הוא אמר לי:
את תעצרי איפה שאת יודעת שאת עשית רק טוב
וזרקי לפח את הרע
מאוחר מדי
אמרתי לו
נפלתי לבור
יצאתי שדה
בסדר
אמר
יש משפט
לא זוכרת לצטט אותו במדוייק
אבל אומר שטובים ממנו כבר הלכו
אז יאללה
וזה נכון
עשיתי המון טוב
הייתי אשת חלומות מופלאה
ורגע
אני עוד פה
זה אתה
שלא מותיר ברירה
מלבד פרידה
ממך
וכן, תמיד יהיו אנשים טובים בדרכך
וחלקם ישארו
עם גבולות ברורים
בוודאי
מסוכן להכנס אתך לזירה בלי מקדמי הגנה
לא כי אתה לא מדהים בדרכך
לא כי אתה לא מקסים לפרקים
לא כי אתה לא נבון ואיש של חזון
אלא כי אתה דפוק
ואתה דופק את רוב מי שבסביבתך
אתה פוגע נורא
ובכלל לא אכפת לך
אתה לא אמיתי
ואיך אני
או כל אדם אחר לצורך העניין
יכולה לפגוש אותך
כשאתה בכלל לא מוכן וכנראה גם לא מסוגל לפגוש את עצמך?
אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות כזו תמימה
גם ככה אני אוכלת בלבלות על כל מושג הקארמה
(ולמען ההגינות בוא נקרא את זה במילרע)
אני בימים האחרונים
קצת ככה שבורה
קצת ככה אוחזת בכוח מה שעוד שניה מתנפץ לרסיסים
זה כואב לי, בוודאי
מה נראה לך?
שים בצד רגע את האבן שהנחת על הלב שלך.
אני לא מפחדת להיות ככה לפעמים כאילו חלשה
מאיפה אני אצא חזקה?
מהבדיחה?
מהאשליה?
מהצביעות?
מהדו"ח שזייפתי לחברה?
בסופו של יום
כל רגע שאני אוחזת בכאב
פוגע בי יותר
ולי
באמת שאין כזו מטרה
ואין לי כבר שום טעם להתעקש עליך
אני רוצה לשכוח אותך
כרגע אני בכלל לא בטוחה שיש לי משהו בשבילך
חוץ מסטירה הגונה
וזה לא שלך יש משהו בשבילי...
והחברה
החברה
דפוקה
אנשים רוצים להאמין בשקרים
כי האמת
בדרך כלל יותר כואבת כזו וקשה
למרות שלרוב גם יותר קלילה כזו ופשוטה
זו מין שאלה מהותית לגבי האדם שאתה
יאללה! לילה...
לפני 14 שנים. 12 בנובמבר 2010 בשעה 0:11