בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי לא מרוצה כל כך מהמצב בעבודה.
יש עליי המון אחריות שאני לוקחת בכיף על עצמי אבל היא לא מתוגמלת בצורה ראויה והרגשתי שאני לא מקבלת מספיק רספקט.
אז הבעתי את מורת רוחי והתחלתי לחפש כל מיני כיוונים.
פניתי לרשת מתחרה, קיבלתי יופי של הצעה
התכוונתי לעזוב
בתמורה, כאקט של הבעת רצון להשאיר אותי בסביבה
קיבלתי בעבודתי הנוכחית הצעת קידום
הכולל מעמד ומשכורת.
עכשיו אני צריכה להחליט.
אבל יפה לי איך כיוונתי וקלעתי.
יש לי חבר טוב שהכרנו כשעבדנו ביחד במקום אחר
פעם לפני מלא שנים
הוא אומר שבהתחלה כשהוא הגיע הוא היה בטוח שאני הביצ'ית הכי גדולה בארץ.
הוא אומר שהייתי ממש ביצ'ית אליו.
רק מאוחר יותר נהיינו כאלו חברים טובים.
אני לא ביצ'ית בכלל.
אבל אני מאוד דומיננטית, אסרטיבית, החלטית, דעתנית, אחראית ותובענית.
כן.
אני גם חמה, אוהבת וחייכנית
אין לי שגעון גדלות כזה.
יש לי שאיפות
ובקריירה אני לא מערבבת דברים עם רומנטיקה.
עם גברים אני לא רוצה לשחק כזה משחק.
אני רוצה לומר אתה
ואתה תהיה.
יש לי עדיין מחסום כתיבה
לי זה בולט
אולי הייתי צריכה רגע להזכר איך זה כשאני קולעת למטרה
איך אני יודעת להרים את עצמי לאיפה שאני רוצה
ותכלס - ראויה
הקידום הזה?
השגתי אותו ביושר
ובכושר
מגיע לי אותו.
אבל עם גבר?
רוצה שאהיה יכולה לשחק משחק אחר.
גם אותי אשמח אם אנשים יפסיקו לנסות לשנות.
אני רוצה אותך - תהיה שלי.
כמה אישה, ככה ילדה.
ומה?
אי אפשר למצוא גבר חכם, רגיש ובעל ביצים גדולות מספיק כדי להבין שככה אני וזה חלק מהקיק שלי?
אני נותנת המון מעצמי.
שבוע טוב שיהיה.
לפני 13 שנים. 9 באפריל 2011 בשעה 20:22