לא סתם....

נכנע מחדש לקראתך

עוד לא הגעת גבירתי יפה ומיוגעת / אל בית קפה קטן שבו אני עכשיו יושב /
עוד לא הגעת גבירתי ועוד אינך שולחת / מבט אפור וחם אשר שלוה בו וכאב
אבל למרות שלא, למרות שעוד אינך כאן / אנחנו ממשיכים בשיחתנו הישנה /
כיון שישותך מוחשת מנוחשת / ודבר בואך צפוי בכל ימי הציפיה

אני מבין גבירתי שהתעכבת לרגע / ברחוב אחר אולי בעיר אחרת רחוקה /
אולי עכשיו אי שם בתחנת רכבת /
אבל אולי את כאן ממש מעבר לפינה ואין הבדל גבירתי כל זמן שאת קיימת /
כל עוד קיים אני, כל עוד אומרים “האהבה” /
בנקודה אחת עמד הזמן מלכת / ושמה לתמיד חיינו בכמעט פגישה
משחק שכבר הוכרע אך משוחק עדיין / וישוחק עד תום בתום פיכח מתקוה /
התחלתי בו לבד, נצא מכאן בשניים / דמותך הלא נראית, אני ושיר האהבה.

החלטתי להתחיל את מסע החיפוש שלי
מסע שאליו אצא ולא אדע איך הוא מסתיים.
זאת שתצליח לגרום לי להיות כל כולי שלה
זאת שתגרום לי לרצות לבקש ממנה רשות
לדברים שהיא תרצה שאהיה תלוי בה בהם

המסע לגילוי החלק הזה שחסר בי
החלק הזה שנמצא אצלך
שגורם לי לרצות להיות שלך
רק שלך
שייך לך

שיהיה לי נעים איתך
שירגיש לך נוח איתך
שלא אתבייש מימך
שתרגישי שאני מספיק טוב עבורך
כדי שתחנכי אותי בהתאם לרצונות שלך
ולצרכים שלך ממני
שתקחי ממני ומחופש הבחירה שלך
את מה שצריך להיות שייך לך
שתגרמי לי לבקש מרצונותייך
את מה שהראש שלי עושה חופשי להחליט היום
לבד

ואני כבר לא רוצה להיות לבד
אני רוצה להיות שלך
רק שלך

קחי אותי איתך.
תראי לי איך העולם הזה נראה מהמקום הזה של להיות שלך.
כשאת מושיטה למולי יד ומבקשת שאגיד לך אותו
ואני שם אותו על ידך
ובכל עוצמתך מחזיקה אותו.
ולא רק המקום הפיזי
תני לי להרגיש איך זה שהנפש שלי רוצה אותך
איך את מצליחה להפוך את החופש שלי לבחירה שלך
שאני לא עושה צעד בלי שאני יודע שאת נמצאת שם
גם אם לא פיזית, אלא בראש שלי ובמודע
שאני צריך אותך בשביל להמשיך הלאה בשגרת היום שלי.

הראש עדיין לא מפנים שיש מקום כזה.
אני עדיין לא שם ועדיין לא לקחת אותי
אבל מי יודע מתי זה יקרה.

אין לי מושג איך מתחילים פה
אין לי מושג איך לפנות אלייך כדי להכיר אותך
חבל שאני אחד ממעטים שהיו גורמים לך לפנות אליהם
אני לא יודע אם מותר בכלל לפנות
ואם מותר... מה להגיד ?
האם ראוי ממני לפנות אליך בכינוי תואר שמגיע ממקום טכני ?
האם אני צריך לחכות שתחברי בי מבין הרבים שנמצאים כאן ?

אני שואל כל כך הרבה שאלות ואני צריך רק מחנך אחת שתענה לי עליהם
זאת שתיקח אותי איתה למסע מרחק
שאתן בשבילה את כל כולי ואתמסר לה
לא בצורה נמוכה
לא בצורה לא ראויה
אלא אתן לך מעצמי מתוך הכבוד שאני ראוי לקבל
ומתוכו אשאב את הכבוד שאני ראוי לתת לך
אני לא רוצה להיות עפר, סמרטוט או השירותים שלך
אני רוצה להיות שלך. בדרך שלך. בכבוד הראוי לנו.

קחי אותי אלייך. אני מתחנן.

אני רוצה להרגיש משהו שאל הרגשתי קודם לכן.
רוצה לאבד דברים שלא איבדתי קודם.
אני רוצה לתת דברים שפחדתי לתת.
אני רוצה להיות מה שחלמתי להיות.
אני רוצה לתת את מה שתמיד חשבתי שאני יכול לתת אך לא היה למי.

אני יודע שאין בי את מה שצריך כדי להתחיל
ואני יודע שזה עלול לגרום לסינון
ואני יודע שאני לא סטנדרטי
ואני יודע שהמחשבה שלי לפעמיים נוגדת את המחשבה שלך
ואני יודע שדרוש ממני הרבה

אני יכול לעשות את זה
אני יכול לתת לך מספיק אם רק תצליחי לקבל את זה ממני
אני יכול להשתדל
אני יכול לקבל ממך את מה שתראי לנכון לתת לי
אני יכול להיות שלך
אני יכול להיות מחונך

אני רוצה, אני יודע ואני יכול
אבל זה תלוי בך.