לפני 12 שנים. 10 באוגוסט 2012 בשעה 12:54
בין גרגר לגרגר, טס לו הזמן.
לעיתים הוא עוצר ולוקח אותנו איתו.
לעיתים הוא ממהר ואנחנו לא מספיקים לאחוז בידו המושטת אלינו. ונשארים מאחור.
לעיתים הוא חוזר אלינו, מושיט את ידו ולוקח אותנו איתו.
לעיתים.
בין גרגר לגרגר, גם אנחנו שם.