מחשבות

היא שלחה לו הודעה "הגיוני שאנחנו לא מכירים?"
הוא שלח לה חזרה, הכל הגיוני במדינה הזאת ואיכשהו הם הגיע לצ'אט.

"מה את רוצה?" הוא שאל בצורה ישירה.
"להתנסות" היא ענתה, בלי משחקים, מלבד למשחקי השליטה ששניהם מתורגלים בהם היטב.
היא מושכת לכאן, הוא לשם ובכל זאת הם מתואמים להפליא.

"ניפגש היום!" הוא קבע והיה בטוח שהיא תבריז, ובגלל זה הם כנראה נפגשו.
היא נכנסה לדירה, לבושה ליציאה, עקבים, חצאית לא קצרה ושחורה, גופיה שחורה,
הוא במראה הביתי, המתפנק והמקבל, גורם לה להרגיש הכי נוח שאפשר.

בדקה של פגישה הם אמרו יותר מאשר בשעות של חפירות משותפות בצ'אט.
היא ידעה שזה יקרה, הוא ידע גם-כן.

היא נכנסת אחריו לחדר שעטוף באור נרות, ממסטל, מחרמן.
הוא נוגע, מנשק, המרחק אף פעם לא היה ביניהם.
הוא לא נותן לה להוביל בהתחלה, למרות שהוא יודע שזאת הנטייה שלה.
אז היא שכבה על הבטן, בתנוחה הכי כנועה שאפשר.
הוא פותח את רגליה, מרפרף קלות עם הלשון, דוחס אצבע, מהפנט אותה, מתמכר אליה.
מפשיט אותה כאילו בסלואו מושן ועדיין מהר.
היא נעמדת על ברכיה, כפות ידיה נתמכות במיטה.
הוא מחדיר אצבע לתוך הכוס החם שלה, ולאחר מכן עוד אחת.
הוא מוסיף ג'ל נעים ועוד אצבע, מכיר ולא מכיר את גופה, לא יודע עד כמה תוכל להכיל בתוכה.
וכואב לה אז הוא יוצא ומכניס את הזין שלו לתוכה.
יוצא ונכנס, נכנס ויוצא, היא נמסה מתחת לבטנו, הוא עומד להתמוטט על גבה.
בתיאום מושלם הם מתפרקים, מתפוצצים, מתמלאים.

"אני רוצה שתחזרי" הוא אומר כמו שהיא אוהבת