לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

VENOM

כי האצילות מחייבת.
לפני 13 שנים. 4 ביולי 2010 בשעה 21:29

כשאתה קורא כמה רוע יש בעולם,כמה אנשים משקיעים בלייצר את אותו רוע,כמה כוח יש בהתעלמות מרוע,זה מסוגל לגרום למעיים הכי עדינות להקיא את תכולתן.
קם דפוק אחד שבמשך המון זמן פותח הסתה פרועה על נשים,על נשים שמנות,כאילו שאין אלוהים ואין מחר ואנשים מסביב לא קמים ועושים מעשה,ואללה,לקרוא ולא להאמין.

אחת הפכה להיות מאמינה במנטרה של החולה נפש עד כדי שהחלה להאמין שהיא לא מספיק טובה עקב מידות גופה שעברו את המידות של הנערות הצעירות והחלה להאשים עצמה ולחשוב שהיא פסולה.
זה מסוכן כנראה.

אחת אחרת שידועה כשקרנית כרונית שמספרת לחצי עולם סיפורים מצוצים ולחצי השני סיפורים מצוצים אחרים מרשה לעצמה לפתוח את התחת שהיא קוראת לו פה,על אנשים שאולי המזל לא האיר עליהם,שמסיבה כלשהי הם מובטלים,
שאיבדו פרנסה וכשאני חושב על זה הרי שלא מעט אנשי הייטק הפכו להיות אנשי בייטק ולא כי הם בחרו בזה.
האם זה מה שהופך אותם לפחות שולטים?לפחות חכמים?לפחות ממה שהיו?

העולם הוא גלגל,פעם למטה ופעם למעלה והיום, נבלה מתועשת,את מרשה לעצמך את הג'ורה ומה יקרה מחר כשתגלי שאת זרוקה כמו שקית הקאה משומשת?
מאחל לך שזה יקרה בקרוב.



אז אני קורא את הבלוגים,את הפוסטים ומנסה להבין את הטבע האנושי בלי פרויד,בלי מארקס ובלי מילים ארוכות ומיותרות
שאנשים מנסים לפאר בהן את עצמם.
אני לא מצליח.
כנראה שנחשים עדיפים על אנשים כאלה.

אתם מגעילים אותי.
אני מאחל לכם קינג קוברה באמצע הלילה,באמצע החלום,ולא אחד כמוני שכותב.

חארות.

לפני 13 שנים. 17 ביוני 2010 בשעה 22:23

כמיהה לעוד ועוד.תאווה לתשוקה שלא נגמרת,לראות את שתיהן מתפתלות ליד רגליי,כל אחת שונה מהשניה.


נשען לאחור ומביט עליהן אוכלות זו את זו,מבטים מפתים שלהן-מבט רגוע שלי,מאשר להן להתנפל,לקרוע אחת
את השניה באהבה כואבת.
כל אחת מנסה להטיל בשניה סימני אהבה,להוכיח לי כאילו עד כמה חשוב הסימון הזה מבלי לשכוח שבקולר שלהן
כתובים פרטיו של הבעלים.אין כאן טעויות.

כלבות טובות ואהובות שלי.

לפני 13 שנים. 29 במאי 2010 בשעה 12:41

אתה שהאמנת בדרך ופנית בצומת לדרך אחרת. אתה שלאורך שנים טענת שיש צורה ומקום לדרך התנהלות ועשיית מעשים עד כדי התחשבות כמעט מטופשת בדעתם ודעתן של אחרים ואחרות. אתה שטעית וכעת אתה אובד באפילה.

אתה חייב למות.

אתה חייב למות בכדי שתוכל לקום מחדש ולמחוק את החרפה,למות ולמחות את כל מה שניפנפת בו בלהט ובאהבה שלטענתך היתה הנכונה והאמיתית לדברים. סירבת להקשיב,להזכר באמונתך במקורית והאמיתית ונתת שיסובבו אותך.

אתה חייב למות.

ולעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שחרפתך תעלם ולא מפני האנשים,אף בן זונה כאן לא ממש מעניין ומשנה לך,
אלא כדי שחרפתך תעלם מעיניך ותישאר רק כצלקת,אחת מרבות שלך כזיכרון לזמן שאין לא החזרים,שאין לו ובו רחמים, כזיכרון למוות שהבאת על עצמך.

רומיאו חייב למות.

ולהתחיל מחדש.

2

לפני 14 שנים. 11 באפריל 2010 בשעה 12:46

http://www.youtube.com/watch?v=_5dtpMj9Ehs

1

לפני 14 שנים. 30 במרץ 2010 בשעה 23:55

ואולי זה זמן מצויין למחוק הכל ולהתחיל מחדש.
אולי זה זמן מצויין למחוק הכל וללכת,כאילו מעולם לא הייתי כאן ממש,לא השארתי חותם ומורשת.אולי בכלל לא הייתי?

תמיד אהבתי נחשים,בעלי החיים הזוחלים,לא בני האדם שמנסים להתחזות להם.
מלך קוברה הוא העילית שבהם,רוצח חסר מצפון,קניבל לזוחלים אחרים ולבני מינו במיוחד.

הלוואי והייתי כך,חסר מצפון ורגש,טורף בכל העולמות,ולא האידיוט שאני מצטייר בעיני עצמי כעת.