אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של מותק'

חייה והרגשותייה של האשה הסקסית מכולן בתל-אביב הסואנת
לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 8:05

לא ברור עדיין מה קדם למה. הקונדילומה או מותק'. מי יצר את מי ומי, אך לעת עתה הן חיות יחדיו בהרמוניה. הקונדילומה למביני דבר הוא וירוס היוצר מעין פיסת עור זעירה, מיותרת וכואבת על איבר המין. לרוב היא מועברת כוירוס וכך חושב לו רופא המין שלי שציווה עלי למרוח עליי נוזל טיפול ביבלות והבטיח לי שב NO TIME היא תתייבש, תינשור ותיעלם לה. הנו טיים הזה נמשך לו עדיין והתסכול רב הוא למדי. בכל פעם שהזיין שלי גדל וחפץ למצוא בית חמים בכוס של גבירתי, נמתחת לה הקונדילומה והכאבים הופכים לבלתי נסבלים. פשוט עינויי נוראי שברוב הזמן אין ברירה אלא לוותר על הזיקפה. שיט שיט שיט.

ובמקביל, בקלוני, אני מגלה כי אלף פנים לה לגבירה האהובה. תמיד מפתיעה ותמיד בלתי צפוייה. זה מכבר ניכרת הייתה בה התרגשות להלבישני כעלמה סקסית, מושכת וממושמעת. בשבוע שעבר החזיקה בכף ידי ומשכה אותי לרחוב הסואן והאהוב – אלנבי. שם באחת החנויות הפולקלוריסטיות שיש רכשה מכל הבא ליד: פאה בלונדינית (מדדתי כמה בשלל צבעים , עד שהתבייתה על הנוכחית), גרבי וכפפות רשת, ציפורניים להדבקה, חומרי איפור ועוד טובין למכביר.

באחת היציאות של שלושתנו (גבירתי, אני והקונדילומה) לבילוי החרבתי למגינת לבה את זוג נעלי העקב הרטובות מגשם שסיפקה לי. אמנם עטפה היא את כפות רגליי בשכבות בלתי נגמרות של ניילונים נצמדים, אך הנעל שיטתה בכולנו והתפרקה בקול פצפוץ חורק. בסוף השבוע שוטטנו ארוכות כאחוזי תזזית ביפו למצוא להן תחליף, אך החנויות – רחמנא לצלן – ננעלו עם צלילית החמה אל הים, ונותרנו ללא נעלי עקב סקסיות הולמות. באסה.

אם דימיתי לי כי גבירתי תניח למותק' לקום לתחייה בערב אחר, התבדיתי. בערב שישי בעוד כל בית ישראל גוזר חלה ומברך על היין עם או בלי קריאת שהחיינו, נפחה היא חיים מחדש במותק'. ניכר היה בה כי היא נחושה להתעלל בקיומה של הקונדילומה ולהעמיד מולה בזירת ההתגוששות את מותק'. ליפסטיק אדום, איפור כבד, בייבי דול אדמדם, גרבי רשת וכמובן הפאה בלונדינית המטריפה. בין רגליי , מוחץ לו באדישות וללא רחמים את הקונדילומה, הולבש סטרפאון עם דילדו ענק מימדים . בין לבין הודבקו לאצבעותיי ציפורניים ובמשך דקות ארוכות צבעה אותן מלכתי בלק אדום בוהק.

הבטתי בה במבט אוהב והבטתי בי במבט משתאה. ככל שנקפו הדקות הפכתי לאשה יפת מראה למדי, אך הדילדו הענק בין רגליי שכיווץ את הזין הביולוגי שלי והטפיל האמור למימדים מיקרוסקופיים, לא נתן לי לרגע לשכוח שאיני אשה רגילה. כלל ועיקר לא. גבירתי עסקה במלאכה בשקדנות, בהנאה ובאושר מנצנץ שניבט לו מזוג עינייה הבורקות ומחיוכה המטרף. מצאתי כי אני מאושר. כל כך מאושר. למעט הציפורניים האדומות והארוכות שניטרלו את תחושת המגע באופן בלתי ברור הייתי במיטיבי. פורח ומחורמן כדבעי. ידעתי שכך רק יתחיל הערב.

כעבור דקות לא ארוכות נשכבתי על ארבע. במשך פרק זמן בלתי ברור מצאתי את עצמי מוצלף עם השוט הקצר החדיש שרכשתי לגבירתי. שפתיי נשלחו ללקק את אצבעות רגלייה ( וואו...), את הכוס הנשפך והעסיסי שלה (וואו וואו...) ולאחר זמן גם לזיין אותה עם הדילדו הורוד והענק (וואו...וואו...וואו). כשנרגענו כמעא הבנתי את גודל ההשפלה. גבירתי בזה לזין המכווץ שלי ולקונדילומה הסוררת והתחברה בתשוקת אין קץ אל מותק' עם הדילדו הענק והייתה מאושרת כשושן אדם זוהר בגן פורח ואביבי.