התרכיז דה-סאד

יש לא מעט פגמים בשיר הזה. כל הצריחות והגניחות שלה מיותרות לדעתי. To obvious. ובכל זאת יש בו קסם. לרקוד לצליליו ולהדהוד הforever ברחבת ריקודים אפלולית וערפילית... זכרונות...

https://www.youtube.com/watch?v=lDYUXfMgSK0

פעם חשבתי שהדו-מיניות שלי היא מין חלוקה שווה בין בנים לבנות. כמו שאין לי בעיה להימשך לבנות, ככה אין לי בעיה עם בנים. תמיד נמשכתי לסוג מסויים, חלקים וצעירים. מראה של רגליים חלקות תמיד מדליק אותי. היום אני מתאר את זה אחרת: הנטייה שלי היא כ"כ לכיוון הנשי, עד שאני נמשך גם למאפיינים הנשיים שיש בבחורים. בעבר, כשהייתי בקשר מיני עם בחור, גילחתי לו את הרגליים. זה היה כ"כ סקסי וכ"כ כיף אח"כ לשכב. פשוט זללתי לו את הרגליים ולא, אני לא מתכוון לכפות הרגליים. אני מתכוון בעיקר לירכיים ומעלה. אני, אגב, היחידי שחושב שזה אחד האיזורים הסקסיים ומעוררי התיאבון ביותר, הן אצל נשים והן אצל בחורים?

אבל עכשיו הטוויסט! פעם הייתי בקשר עם בחורה, ומתוך סקרנות ביקשתי ממנה לא לגלח את הרגליים. השערות הגיעו לה עד לירכיים (והיא גם לבשה את התחתונים המאווררים שלי) וזה היה כ"כ סקסי! היא לא היתה גורילה ברגליים, אבל זה היה יותר מפלומה. לא יודע אם יצא לכם להיות עם בחורה שעירה בירכיים, אבל זה אחד מסודות העונג, שמעטים מגלים אותם [תיראו איזה שירות אני עושה לכם כאן ואני אפילו לא מגדיר את עצמי כנשלט]. להסתכל על הקימורים הנשיים של האגן והישבן בזמן שהיא רוכנת מעליי, לראות את קו הירכיים הרכים והחלקים שלפתע הופכים ונהיים שעירים, ומכאן, קצת גבריים... זה היה משעיר ממש!

אז עכשיו הכל התהפך. אני נדלק מרגליים חלקות ונשיות אצל גברים ומרגליים שעירות אצל נשים. למרות שתמיד טוב לחזור הביתה לירך נשית רכה, חלקה ועסיסית. עשיתי לעצמי תיאבון, כבר חוזר...     

מת על עירום, עירום חיצוני, עירום פנימי. מה יכול להיות יותר סקסי מלדעת את כל המחשבות הסודיות שבמצולות המחשבה? אבל הכיף האמיתי הוא לא רק להשתכשך במחשבות המעמקים ובבשר החלק, הוא גם עצם הצלילה. להפשיט, זה לפעמים מדליק יותר מלראות את הגוף עירום. לראות את התחתונים ואת פלחי הישבן מבצבצים מתחת לבגד, זה מזקפפ לא פחות מלראות את הישבן כולו חשוף, שלא לדבר על טקס הורדת התחתונים. אני אוהב לאט ובהדרגה. שחר אבן צור שר שחבל שלא כולם הולכים ערומים. ת'אמת, אני לא בטוח שאני רוצה לראות את כולם ערומים. ובשלב מסויים, לראות את כולם עירומים, זה קצת הופך את כל העסק למשעמם.

העניין הוא שאיך שכולם הולכים היום.. זה הרבה יותר סקסי מאשר שהם היו הולכים בעירום כל היום. אם אנשים היו חכמים, הם היו מוציאים חוק נגד כל הבגדים הפרובוקטיביים הללו, ודורשים מאנשים, או להיות לבושים לגמרי, או להתפשט לגמרי. אבל היי, שישאר ביננו ;)

היי, זו פעם ראשונה שאני כותב כאן. אז תהיו עדינים, לבינתיים ;). אני מתחיל עם סיפור אירוטי קצר שכתבתי.

תקועות

טלי התעוררה משינה חזקה. המיטה רעדה ולקח לה זמן להבין שהיא בעיצומה של רעידת אדמה. אחרי כל הזמן הזה, פתאום רעידת אדמה, כאן בישראל, כאן בגבעתיים. אבל חפצים התנפצו על הרצפה וכל החדר רעד ובעוצמה. לא היה לה זמן לחשוב על סטטיסטיקות ונבואות. היא זינקה מהמיטה ומיהרה לצאת מהדירה, אפילו לא שמה לב שהיא נותרה בתחתונים והחזיה הלבנים שלה. היא פתחה את הדלת בצרחות וגילתה שהיא לבד בחדר המדרגות. כולם כבר בטח בעבודה או בביה"ס, אולי למעט זוג הזקנים בקומה הראשונה, שהיתה שקטה בתוך הרעש. חלק משרוול המדרגות, שחיבר בין הקומה מעליה לקומה הרביעית, קרס וחסם לה את הדרך למטה. היא הרגישה שהיא עומדת להתעלף.

לפתע, נפתחה הדלת בקומה מעליה. גלית, השכנה מלמעלה, מיהרה לרדת כשהיא מדלגת על הסדקים שכבר צצו בשרוול המדרגות ובעיניים המומות הביטה בטלי הנרעדת ובמחסום האבנים של מה שעד אתמול היו המדרגות ליד דלתה. מהבכי של שכנתה, שהיתה צעירה ממנה ב7 שנים, היא יצאה לרגע מההלם וחיבקה אותה חזק. בתוך ההמולה גם היא כלל לא שמה לב שהיא היתה לבושה בתחתונים ובגופיה. החירות השגרתית של לגור לבד. גלית המתולתלת, שחורת השיער ובעלת העיניים הירוקות והחתוליות, הצמידה את שכנתה הנמוכה ממנה בחוזקה לחיקה והרגיעה אותה: "אל תדאגי, אנחנו נצא מזה, אל תדאגי". שתי הבנות נצמדו זו לזו, דמעותיהן נמרחו זו על לחי זו כשהן חיככו את לחייהן, רגליהן החליקו זו על גבי זו ושדיהן מחצו זו את של זו.  

חלק מהתקרה מעליהן קרסה לידן משני הצדדים והן נאלצו לשהות במרחב המצומצם שנותר באמצע חדר המדרגות, מתפללות שגם הוא לא ייפול ברעש שהמשיך לנצח. מהבהלה הן נצמדו אחת לשנייה יותר, ציפורניהן לפתו את הגב, אך מהחרדה הן לא שמו לב לשריטות העמוקות שהן הותירו. גופייתה של גלית היתה שמוטה וחשפה חלק משדיה המלאים, וכשגלית נאחזה בגבה של טלי היא משכה לה בטעות את החזיה ושדיה הקטנים יותר של טלי נחשפו והתחככו בשדיים החשופות למחצה והמיוזעות של גלית.

הרעש פסק. למרות שזו היתה שעת צהריים, האור למטה נחסם והן ישבו באפילה, רועדות, בוכות ומאובקות. דמעותיה של טלי נמהלו באלו של גלית ובזיעתה ויחד הן טיפטפו על חזה. לפתע, התחיל רעש המשנה. טלי התחילה לאבד עשתונות ולצרוח כמשוגעת. גלית הביטה בשכנתה השחורדינית ההיסטרית, ניסתה בהתחלה להרגיע אותה וכשראתה שזה לא הולך, בהחלטה של רגע, סטרה לה. טלי הביטה בה המומה וגלית התחילה להרעיף עליה נשיקות חפוזות. על הלחי האדומה, על הדמעות, על הפה. היא ליטפה אותה ואמרה לה שהיא חייבת להיות חזקה כדי ששתיהן תצאנה מהגהנום שניחת עליהן. טלי החזירה לה בנשיקות והן התגפפו והתנשקו בתמימות.

הרעש פסק. הן המשיכו לשבת חבוקות וערומות ואז יצאו קצת מההלם. הן שמו לב לרגע שהן ערומות. הבושה חזרה לתודעתן וגלית קמה לבדוק עד כמה חמור המצב ולזעוק לעזרה. כשהתקרבה רחוק מדי, כמה לבנים קרסו והיא נרתעה לאחור. הן לכודות. אחרי שזמן רב לא נשמע קול עונה והיא כבר הותשה מלצרוח, היא חזרה לחבק את טלי, שישבה בצד בבהלתה. השעות נקפו. הבנות ישבו שעונות על הקיר, כשהן רק בתחתונים, רגילות למראה החזה הרטוב והמלוכלך. "אנחנו הולכות למות?", שאלה טלי המובסת. גלית שתקה. השמש ירדה. בחשכה, גלית חזרה לחבק את טלי. חיבוק הגוף המוכר נסך בה תחושת רוגע. טלי נצמדה אליה כמו שילד קטן נצמד לאימו. הן התנשקו מעט, ספק בתמימות ספק לא. טלי התחילה לגעת בגלית, למשש את שדיה. בחושך קל יותר, וגלית התמסרה לשכנתה המפתיעה בנועזותה. הן מצצו אחת לשניה את השדיים כאילו לא אכלו כל היום (מה שהיה נכון) ונגעו אחת לשנייה בתחתונים, שהיו גם מעט רטובות מקצת שתן שברח, ומתחת לתחתונים. הן הפסיקו להתנשק, עכשיו הן רצו רק לגמור. טלי שיפשפה את הכוס של גלית וזו גמרה בזעקה לא-מוסתרת תוך שהיא מושכת בשערותיה הבלונדינות של טלי. היא הביטה בטלי, דחפה אותה בעדינות והתחילה ללקק לה את הכוס מבעד לתחתונים. היא בקושי הספיקה להוריד לה את התחתונים וללקק לה, כי טלי גמרה מהר, ובבכי וכמעט מחצה את ראשה של גלית בין ירכיה. הריח העז של הכוס, עם הזיעה והשתן וריחות הבוקר שטרם נשטפו בבהלת הרעידה, אפפו את שתי הבנות, כשהן נרדמו מחובקות.

אחרי כמה שעות, הן שמעו רעש. כוחות ההצלה סרקו את האיזור. הן הספיקו להשמיע קול ולהתלבש ככל יכולתן. הן פונו והועברו למחנה המאולתר שהוקם בעקבות הרעש. חודשיים לאחר מכן עברה כל אחת לדירות אחרות בבניינים שלא נפגעו. הן הצליחו לשמור על קשר ודיברו בפלא' על כך שלראשונה הן הולכות לישון לבד, בלי בני משפחה או פליטי רעש אחרים מסביב. בדירה של ממש, עם חפצים ורהיטים, כאילו לא קרה כלום. "את יודעת, אני לא ממש הצלחתי להתאושש מהטראומה הזאת", התוודתה טלי בפני גלית. הן נפרדו וניסו ללכת לישון. באמצע הלילה גלית שמעה דפיקה בדלת. היא הביטה בטלי והתחילה לשכנע אותה, כאילו זו היא שעומדת על מפתן דלתה של טל:. "קיוויתי שזו תהיה את. גם אני צריכה אותך, את המגע שלך כדי ללכת לישון, להירגע קצת, רק עד שנשתחרר קצת מהטראומה". "רק עד שנשתחרר מהטראומה", חזרה טלי אחריה.

 Fin

.