טוב לי
אני לא רגילה לזה.
לא חושבת שהמשפט הזה אי פעם יצא לי בכלל מהפה
מרגיש לי מוזר להודות בזה בכלל, כאילו אני צריכה להתנצל..
אבל טוב לי
פתאום אני לא מרגישה כל כך לבד
אני מלאה
יש לי טעם טוב בפה
מרגישה שלמה
אז נכון שלא הכל ורוד ומושלם
ויש לי הרבה פאקים בחיים
אבל בנישה שבה אתה נמצא אני מרשה לעצמי
להניח עלייך ראש ולשכוח לכמה רגעים ופשוט להיות איתך
לפעמים בא לי לקחת את הרגעים הקטנים האלה ולמתוח עם הידיים ככה שיתפרסו לי על כל היום.
שהטוב הזה יבלע בתוכו את כל הרע.
להיות איתך בכל דקה, לחייך חיוך קטן שבא מבפנים ואני לא יכולה לעצור אותו.
אתה יודע להכיל אותי , אתה מבין, פשוט מבין!
זה נדיר
אתה מבין את הפחדים הלא מוסברים, את הצורך שלי לערער על הקשר הזה כל הזמן, רק כדי לבדוק שזה אמיתי, שאני לא חולמת, לבדוק את היציבות שלו.
כי ככה אני
קשה לי שטוב לי.
פרדוקס לא?
משהו בי מתקשה לקבל את זה, אבל המשהו הזה נחלש כשאני לידך.
אני נחלשת בפעם הראשונה בחיי מרגישה שיש מי שיתפוס אותי.
תודה על רגעים קסומים בהם העולם עוצר ורק שנינו קיימים.
}{
לפני 13 שנים. 4 בנובמבר 2010 בשעה 8:25