הבל החן
ברווח השן
בפסיק של הנקודה
בקריות איש יהודה.
***
שקר היופי
העדפת האופי
העדפה מתקנת
כיד מאוננת.
***
הפרד ומשול
ידו בכל
(אך למעשה
בתוך המכנסיים)
מה למעלה - מה למטה?!
מכחכח קלותהיא מתנשקת
היא מתנקשת
היא משתנקת
אני שותק.
***
ראיתי
חיפשתי
יגעתי
מצאתי.
רמאי שכמוני.
***
המכוניות
האוטוסטרדות
הכל מסתכם במהירות/דרך/זמן
ואני קפוא כמו האיש
הירוק ברמזור
פעם בכמה שנים
האנשים.
השתנו. אני
עדיין לא
***
אל תתמכר.
מדובר בביקור
חד פעמי
***
מחר אני אהיה
יפה יותר.
אני אומר
מעבר למראה
היום הלבן
הלילה הלבן
החוף הלבן
הכדור הלבן
ה י ר ו ש י מ ה
***
להשיל עור מיותר
ולגלות את העכביש
או הסלמנדרה
***
ריר בעיר
שיר בשריר
ציר בסיר
(הו, התזכור את סיר הבשר...)
להביט בג'ירף
ולהרהר מה יש לו יותר
חברבורות או צוואר?
***
והתנינים הגדולים
יותר ירוקים או יותר
ארוכים?
***
ומה לעורב ולשולחן כתיבה?
***
כל הכובענים מטורפים
כל התנינים ירוקים גם לרוחב
כל החברבורות של הנמרות במקומן עומדות
***
סקס מטורף
כנראה שהיה זה יוחנן,
כלומר ההוא מהגוש
***
לעת עתה מתרגלים לרעיון
אימת התרנגולים
אימת הגברים
שעון מעורר
***
מיותר לציין שאני עדיין
פסיק, כה הרבה אותיות לפני הנקודה.
***
צלצול יחידי - זה מה שנדרש.
חריץ גבינה
ושועל
הלכו להתייעץ
אצל העורב
על כנף העץ
***
אילו יכולתי לשיר
הערב היה כחול
אשר על שפת
הים האדריאטי
***
אבל גושים גדולים
אולי חריצי גבינה
אולי קרעי בזלת (כן, לפחות בזלת)
ועשרות עבדים - שיירות עבדים - מקימים
פירמידת שתיקה
****
אני רוצה לקרוא שוב על הזמיר של זך.
לכתוב בלי לחשוב
אולי
לכתוב את המחשבה
אולי
לכתוב את החשוב
אולי
לכתוב את הנחשב
אולי
לכתוב בלי לחשוב
ככל הנראה
לכתוב את עצמי לדעת
***
ויש סלעים אדומים, שמעתי,
שנימוחים בפה כמו פירה
מהביל ברוטב בצלצלים סגולים ופטריות.
ויש סלעים אדומים, שמעתי, במקומות
שעין אדם לא תשורם.
***
ואני סלע.
אכזב.
כל אחד
הוא
אף אחד
כך הוחלט
פה אחד
***
אך שתי עיניים,
חמנית
ואצבע וניל
***
נורא ארונ
נולח חלונ
נולב בלונ
***
יש מריצה
יש תירוץ
יש מצור
מעצור
עצמי.
****
אם כך ואם כך
טראח בום ובום טראח
לא הכל ברור
הבית סגור
השמש אסור
הנצח קשור
הגור מיילל
***
כן הכל מובן
המקלט מכוון
הסער חלבן
העבר מהוון
הזקן מקלל
***
אם אינך יודע - תחקור
אף אוהל יודע לשמור
מותר להביט לאחור
לבן ושחור הם אפור
בן שלושים מתבלבל