תוספות

עולה על האוטובוס, מעבירה את הרב קו...יורדת בבני ברק.
נכנסת לבניין משרדים גבוה, עולה במעלית.. מסתבכת במסדרון...מובלת לחדר.
תתפשטי, שכבי על המיטה, פתחי רגליים... שמים קונדום ומתחילים...
מקבלת עותק של הצילומים
מספיקה לחזור הביתה עם הרב קו כהמשך נסיעה...

 למחרת
עולה על האוטובוס, מעבירה את הרב קו...יורדת בבני ברק.
נכנסת לבניין משרדים גבוה, עולה במעלית.. מסתבכת במסדרון...מובלת לחדר
תתפשטי, רדי על הברכיים, פתחי את הפה...סטירה ומתחילים...
לא, אתה לא יכול לצלם.
מספיקה לתפוס את האוטובוס ולהשתמש ברב קו כהמשך נסיעה...  

  אחחח.. בני ברק...

כשהיינו קטנים היינו מתערבים ומי שמפסיד היה צריך להיות "המשרת" של השני לפרק זמן מסויים.

אני אף פעם לא השתתפתי בהתערבויות האלה, לא רציתי לנצח ולהיות משרתת נשמע לי מאוד משפיל.

מרגש, מדליק, מעורר... ומשפיל. 

(גם היום לא מתחברת להשפלות...מאף צד, אבל היום גם לא רואה *בזה* השפלה)

אבל אהבתי שאחרים היו "מתערבים על זה?!"

אהבתי את הצליל של המילה הזאת, משרת. אולי גם היה עבד אני לא באמת זוכרת...

אהבתי ושתקתי, אמרתי שאני לא מתערבת...

אני רוצה שנתערב

אני רוצה להפסיד

אני רוצה שזה יהיה בגלל שהפסדתי...

באיזה שלב אתן (כי אני שוביניסטית משהו) הופכות את הגרביים?

לפני שמכניסות למכונה?

בזמן התליה?

בזמן הקיפול?

רגע לפני הגריבה? (איזה מילה מגניבה..מעניין אם היא בכלל קיימת)

או בכלל ברגע שמורידות מהרגל?

זה ממש מטריד את מנוחתי...

הוא אמר שהוא אוהב להקשיב...אז דיברתי (ודיברתי)...

בפעם הבאה שיגיד שהוא אוהב להקשיב לשקט \:

מה חסר לי בחיים?

גרב אדומה!

זה מה שחסר לי בחיים...

ואז נמצאה האבידה

*זהו, לא חסר לי כלום

תודה

*(מותר לי לשקר, כי כתבתי אזהרה)

וכשהלכתי לשירותים ב"הפסקה"

עם קולר עבה ושרשרת וגאג בפה והציצים קשורים עם אטבים על הפטמות וכל האיפור מרוח

הסתכלתי במראה וחשבתי...

איזה יופי השיער שלי נראה :)

קודם כל שאלה.

תאמת, מי *באמת* לא עושה פיפי במקלחת?
כולם עושים, נכון?!

יפה...

אז הרגע הזה...
שנכנסים למקלחת החמה, מהחוץ הקר...ויש פיפי רב...
והמים החמים זורמים על הראש, על השיער שעדיין יבש..על כל הגוף
מצמררים בעדינות ומיד מרגיעים

ואז...

לעשות פיפי...
לשחרר ולהשתחרר

  וואו!!!      

ועוד שאלה.  

מי *באמת* לא עושה פיפי במיטה? 

 :\

הבוס לחברה מהעבודה: "איזה זונה את! כמה את לוקחת לחצי שעה בחצר??"

שתינו עוזבות הכל, מרימות את הראש בהלם מוחלט ומזדעקות יחד:

בחצר???

בפעם הראשונה זה היה הזוי
לא הבנתי מה אני עושה שם...אבל עשיתי...

בפעם אחרת הוא הגיע בשביל להתנצל וכנראה אאמין שאם יביא לי פסטה ויתן לי למצוץ לו אני אסלח
בפעם ההיא גם יצאה לי התשובה הכי פולניה לשאלה "איפה את מעדיפה שאגמור, בפה או על החזה?
עניתי שאני לא רוצה ללכלך את החזיה... (מה? לא ככה?)

הפסטה הייתה טעימה, החזייה נשארה נקייה אבל לא באמת סלחתי

בפעם אחרי נקמתי את נקמתי - וזאת בהחלט הייתה נקמה מתוקה :)

ועכשיו..עכשיו הוא דורש את הפעם הבאה
את הפעם שבאמת אתן את מה שהוא רוצה
את מה שהוא בטוח שאני צריכה (מודה, גם אני חושבת ככה לפעמים)
הוא רוצה פעם שבה באמת ייקח ...את כל מה שאני יכולה (תוספת שלי בשביל קצת רגיעה)

ואני חוששת
ואני רוצה
ואני...סקרנית מה יהיה בפעם הבאה (ואם יהיה ואיך ובכלל...)

הסיפור שאינו נגמר

לכל איש יש שם, אצלי גם יש כינוי, נוסף לזה שאתה בחרת לעצמך

אז כבר יש לנו את האדיוט, יש את הדביל ועכשיו נוסף המטומטם

לפחות המטומטם לא השאיר צלקת, גם זה משהו

זה אני או אתם? אני כבר לא בטוחה
אולי אחרי שהאלכוהול קצת ישקע תהייה לי תשובה יותר טובה

מטומטם! מה חשבת לעצמך?

איך יכולת?

או שזאת שוב אני המטומטמת???