בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

מצד אחד, אני לג רי מבין את זה שלפעמים חוששים מהתגובה של הצד השני ונאלצים לעשות גוסטינג. במיוחד כשיש כאלו שממש גרועים בלקבל סירוב.

מצד שני, עבור הצד השני, זה שם אותו בהמון סימני שאלה- האם זה באמת גוסטינג או שהוא פשוט צריך לחכות עוד קצת? האם זה נובע מטעות שלו או אי הבנה שאפשר לתקן, או שזה אבוד? באיזה שלב הוא צריך "לקבל את הרמז" ופשוט להמשיך הלאה?

מאד מבלבל החרא הזה.

ולרוב לא הוגן.

אבל אני די בטוח שיש כאן הרבה כאלו שיהנו מהדברים שמופיעים כאן, אז שווה שיתוף.

https://www.reddit.com/r/predicamentbondage/s/uXDypDIfXd

הרי ידוע ש...

אני אוהב נשים שמנות
אני אוהב נשים רזות
אני אוהב נשים גבוהות
תביאו גם תנמוכות
אני אוהב נשים כהות
אני אוהב גם בהירות
ולא אכפת אם צעירות
או שאולי מבוגרות
אני אוהב הרבה חזה
אבל שטוחות זה גם יפה
וגם בתחום הישבנים
אוהב גדולים וגם קטנים
אני אוהב הרבה בנות והן גם אוהבות אותי!
אני כל כך!
אוהב!
בנות!

יופסק הכיבוש הסנטאורי בנארן לאלתר!

אני מחפש ומחפש מתחת לפוך שלי ואת לא כאן. איך אני אמור לכרבל אותך ככה?!?

בא לי לשים מלא מוסיקה טובה ושאנשים שאני אוהב ישמעו אותה איתי

אני לא יודע למה רק עכשיו פעם ראשונה בחיים שאני חושב על זה, אבל העיר אריאל? זו בת ים הקטנה

ביום ראשון לוקח אותה לעיקור, אבל היא קיבלה את היחום קצת מוקדם מהצפוי

(כן, מילולית החתולה, אני לא מדבר על בת זוג)

בינתיים היא מתחככת בכל מה שהיא רק יכולה, עושה ריקודי בטן וטוורקינג ומתחננת לבולבול, ומציקה לכלב לכלב שלנו בקטע של "אתה הבויפרינד שלי עכשיו"

ואני, כמו אבא סדיסט ומרושע, פשוט מצביע עליה וצוחק עליה בזמן שהיא מבולבלת מהפעם הראשונה (ולפי התכנית האחרונה) בחיים שהיא צריכה להתמודד עם זה שהיא חרמנית.

חיות זה מצחיק רצח, אני אומר לכם.