The game of chance

גוף מזיע, רגליים רועדות, הכוס שלך בוער...
שתי אצבעות נכנסות בלי בעיה, כמו סכין בתוך חמאה, מחליקות בפנים על הרטיבות שלך, ממששות את רחמך.
אצבעות שלישית ורביעית חודרת גם הן, בוהן אחריהן, האגרוף הגדול נתקע בפתח הכוס.
אני מסובב אותו כדי שיתפוס יותר רטיבות, מוציא את האצבעות ומורח את מיצך על ירחייך, על הבטן, מעביר את היד על הפרצוף – יודע כמה את שונאת את זה... "תרטיבי לי את היד" אני לוחש לך, ואת מוצצת לי את האצבעות בתאווה, אחת אחת, כולן ביחד.. אני דופק לך את הפה ככה, צווארך מתיישר כלפי מעלה ופותח דרך לגרון.. אני משחק איתך, חונק קלות, בודק את הכוס שלך.. מוציא יד מלאה ברוק ומטביע אותה עמוק בתוך הכוס, מקפל לאגרוף ומכניס אותו לאט לאט, עם כל ההתנגדות,,t מחזיק אותך בשיער כדי שלא תתפתלי יותר מידי...
מבט של חוסר עונים בעינייך, גופך רועד, כל תזוזה הכי קטנה שלי בתוך הכוס מוציאה ממך אנחות של כאב. את מנסה אינסטינקטיבית לתפוס לי את היד, אני מעיף לך אותה הצידה, את תופסת שוב – אני שוב מעיף ומוריד לך סטירה, פרצופך מסתובב הצידה, ואת נשארת ככה- ספק אם הבנת את הרמז או שמנסה להסתיר ממני דמעות... אני מסתכל עליך, יושבת על כסא עם רגליים פתוחות לרווחה וקשורות לצדדים, יד שלי קבורה עמוק בתוך איברך הפועם, מתנשפת, החזה הקשור מתנענע בכבדות, פרצופך פונה הצידה, אני לא רואה את העיניים שלך אבל יודע מה הן אומרות – עלבון, גאווה, כאב והשפלה. "רוצה הגיד לי משהו?" שואל אותך בסרקסטיות – "לא" – לפתע קולך נשמע חזק ונחרץ – "בטוחה?" אני פותח מעט את האגרוף – התכווצות כאב של הגוף, דמעות זולגות מעינייך כנגד רצונך – את עוצמת אותן – פתאום קשה לך להסתכל עליי, לעיניים שלי, הרי את יודעת שאני לא ארפה...
"לא" את לוחשת לי בקול בכי, אבל אני תופס אותך בלחיים ומסובב את ראשך אליי – "בטוחה?.." אני לוחש עם חיוך, מסובב את האגרוף, חופר לך, מוציא מגופיך גלים של כאב והנאה...