סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בלוגעגוע

לפני 13 שנים. 13 באוגוסט 2011 בשעה 4:37

עוד יום עבר
עוד גל נשבר
עוד סדק בלב
עוד ליטוף צורב

מבט עניה מכשפות
מגע ידיה מחשמלות
טעם שפתיה
את השטן מעורר
צולל אל תוך שדיה
כמו סוס דוהר

עוד רגע שלא ניגמר
עוד מבט אל העבר
עוד כישוף קטן וטוב
עוד שניה יעלם המכאוב

ואת זורחת בשקיעה
אני בורח אל הלא נודע
את נירטבת שחם
אני ערום אל מול כל כולם
את גומרת בהתחלה
אני צריך עוד אהבה
את נידלקת בחשיכה
אני ואת עושים מהפכה

לפני 13 שנים. 10 באוגוסט 2011 בשעה 21:23

העצב שוב חוזר
מעשן סיגריה וגומר
השטן הוא לי חבר
המלאך נהיה עיוור
בשמיים כוכב זוהר
עם הירח מדבר

לא נירדם בלילות
מתעורר מחלומות
לפעמים זה הזיות
מציאות של אשליות

אם האוזניים היו רואות
את שהעניים לוחשות
אם ללב היה פנים
גם לרגשות היו קמטים
ואם יש שם אלוהים
למה אני מכל האנשים?

לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 21:00

לפעמים מה שעניי רואות זאת לא המציאות באמת
לפעמים אתה משקר את האמת
זה כמו לראות הזיה
הלוואי וכולם יראו את מה שאתה
אז היה יותר קל להיות חופשי
נישבר כמו גל בעולם דימיוני
לחיות באפלה לא לראות את האור
שחיים בעלטה הכל נראה שחור
איך שניכנסת לחיי הבנת מהר
את שאחרים לא הצליחו
ולא הקדימו לתאר
על שעניי בוגדות בי
שאני מישהו אחר
אין יום שעובר שאת לא במחשבה
גם לא אמצא כמותך
אל תשכחי זאת אהובה

נתת לי את ידך שהלכנו בחשכה
גם את חום גופך ששכבנו במיטה
מתגעגע לימים בהם היינו ערומים
איך איתך נעלמו לי כל המחסומים

ועכשיו את אינך נותרתי לבדי
ועכשיו את אינך רק אני ובדידותי
אנ'לא יודע איך עזבת אותי
כי עכשיו את אינך
כי עכשיו את אינך




I FUCKIN` MISS YOU BABE

לפני 14 שנים. 25 במאי 2010 בשעה 20:57

תחזרי אליי אני קורא לך
איזה דיכאון
את הרגש בעניי, השטן לוקח
אנ'לא יכול לישון

אהבתי אותך
כל כך אחר
איך הגורל לוקח
ועכשיו זה חסר

תחזרי אליי אני קורא לך
הדיכאון לא עובר
תחזרי אליי הכאב רוצח
שוב נופל ומשתכר

אהבתי אותך
כל כך אחר
היית לי כמלאך
ועכשיו זה חסר



לפני 14 שנים. 25 במאי 2010 בשעה 19:58

זמן רב שלא שמעתי את קולך
שמי ניצרב עמוק בליבך
זכרונות של אהבה אינסופית
התערבבו עם אלכוהול בכוסית
לאן תלכי אהובתי שבמרחקים
היכן תשכיבי את השדים
אכתוב לך בסתיו
על שאותי אהב
אשיר לך גם באביב
שיר שמח וחביב
רק אל תספרי
את סודותיי לאחר
ואל תשכחי
את שאהבתי ושומר

לפני 14 שנים. 24 במאי 2010 בשעה 22:57

מתגעגע לחיוך הכובש שלך
מתגעגע לשיחות איתך
משתגע שאת אינך
לא יודע איך
הכל הלך והסתבך
עכשיו שאת אינך
למי אספר את סודותיי
מתי כבר תתקשרי
רק לשמוע את קולי

לעוף רחוק אל העננים
לברוח מהמציאות
לטייל עם הכלב מחובקים
זה לא היה זמנך למות

מי ידע את דמעותיי
מי ישמע את שתיקתי
מי תלטף את שפתיי
כמו שאת אהובתי
הזמן עובר בלי די
אני עוצם את עניי
הוזה אותך מולי
ואת יפה יקירתי

לעוף רחוק לעננים
לשכב מחובקים
לאבד תחושה של זמן
ןעכשיו את לא כאן

כמה שאת חסרה
זאת איש לא ידע
מתגעגע אליך נורא
ולא אשכחך אהובה