[אומרים שאין טוב בלי רע
אין אור בלי חושך
טוב, הבנתי.
אין הנאה ממגע רך ומלטף בלי הסתירה של זה-הסטירה או משהו דומה
מעניין שהמילים ככ דומות, לא?
איך מרגישים עונג טוב יותר אחרי מעט כאב?
איך ,כשניתן יותר מידי עונג ברצף , התחושה הופכת לבלתי נסבלת?
הערת סוגריים - אני שמה לב שבכתיבה שלי מופיעות שאלות בזו אחר זו. וזה לא מקרי, הכמות הזו, זה גם מופיע בפרופיל שלי
התחושה שאני אדם עם הרבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה.
ושוב שאלה - מעניין איך יצאתי אדם כזה. ובאמת אני כזו, ופה אין סימן שאלה. אני לא ברורה לעצמי ורצונותי נסתרים מעיני.
חבל
צריך לעבוד על זה, בכול תחומי החיים.
התחום הזה של יחסים בין המינים - משום שאינני בחיפוש אחר החתן המיועד... הוא התחום שבוא אני מרשה לעצמי להסתכן, להסתכן בדחיה. ולכן המילים שלי פרובוקטיביות.
זו גינת המשחקים שלי וזה המשחק.
אלה בהחלט לא חיי וגם אין לי שאיפה לאיזו טוטאליות מאיימת ותופסת ספייס. את זה , את הדברים הרציניים, יש לי בחיים.
פה זה גן המשחקים
וננסה להנות פה
כולנו ילדים שגדלו, וברור שכולנו פה בשביל לשחק - ילד רע, ילד טוב,
ילד לך עמוד בפינה, בחוץ בגשם
ילדה את לא תקבלי שוקולד היום,
וילדה - את הכי הכי בגן ולך יש הצמה הכי יפה והעיניים הכי יפות
איזה כיף !
לפני 13 שנים. 8 בפברואר 2011 בשעה 10:26