בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עמוק עמוק

צללנו.
לפני 14 שנים. 10 בספטמבר 2010 בשעה 9:35

אנחנו רואים ביחד פורנו שאני דגה ברשת ומציגה בפניו,
אוסף סטיות שאני אוגרת במיוחד בשבילו כי לפעמים קשה להסביר או נבוך לי להודות.
בודקת את סבלנותו, מחפשת חריצים קטנים בפניו שיסגירו גועל, קושי, זעזוע, שידחה אותי ואת המחשבות שלי.
הוא מתבונן והיד שלו משחקת לי בשיער, מאגרפת את הקוקו שלי, נעה על העורף ואז על הצוואר
וחיוך בלתי נראה מופיע בזיק מקרי מעיניו, הוא מסתכל עלי כשברקע גניחות וחבטות וזרע מתפרץ אל לוע מקרי
ואני מארגנת את הנשימות המתקצרות שלי וכשהוא יורק עלי ומורח הכל על העיניים שלי ומלקק לי את השפתיים
וקורא לי בשמות שרק לו מותר. והעיניים שלי נשארות פקוחות, הוא רוצה לראות אותי נגמרת בפנים לפני שגומרת אל החוץ,
יודע כמה קושי כרוך בגיוס ריכוז כשברקע התמונות מתחלפות והסאוונד מבעבע לי במוח כשהאצבעות שלו מטיילות לי בגוף
והוא מסתכל עלי מתכווצת בעיניים פעורות של עגל נשחט ורק לפני חצי שעה עשינו אהבה בחניון ליד הקולנוע.

לפני 14 שנים. 9 בספטמבר 2010 בשעה 21:34

הוא מוציא את הזין שלו מהמכנסיים, לא טורח להוריד אותם, לפשוט אותם
לעשות את הדברים המקובלים. גם אני לא מהמקובלים. הוא מלך כיתה. כל כיתה שתהייה, הוא ימלוך בה.
בפשטות כמעט בנאלית הוא אומר לי לפתוח פה, ואני יודעת מה הוא אכל היום- הרי אני בישלתי לו, עבורו, מני מטעמים שדרש לאכול
וידעתי כמה חריף ומר יהיה הזרע שלו בפה שלי
אבל הוא משכיב אותי על הבטן
ולפני שאני מבינה מה קורה שם בחוץ, בצד השני של העיינים העצומות שלי, אלה שאמר לי לסגור לפני כל העניין על הבטן והרגליים המורמות
אני מרגישה את צוואר בקבוק הבירה ששתיתי קודם מפלס לו דרך בין השפתיים שלא טרחתי לגלח זמן רב מדי, וכולי עיניים עצומות וצוואר בקבוק זכוכיתי
קר ומשונה, ואני שקט גדול ונשימות.
הוא שואל ואני עונה תשובות לשאלות אחרות, כמעט דווקא, כמעט כדי שימשיך ויחקור אותי ככה לנצח,
כשהידיים אחוזות מאחורי הגב, הוא מרים כל פעם רק עוד קצת, זה בלתי נסבל, הכל בלתי נסבל- השאלות שלו, התשובות שלי, השריר שלי שמתעוות תחת ידיו.
תגידי הוא אומר ואני אומרת יותר מששאל, אחר משציפה, ולא חשוב עוד הכאב, השאלות, השריר המתעוות.
את, הוא אומר, את הרבה מדי, הרבה פחות, הרבה יותר וזה מספיק כדי לגרום לי לגמור, כדי לעשות לי לדמם
כדי לקשור אותי אליו לשבע נצח.