מה הביא אותי לכאן..חלק 1

היה לה הכל...את זה ידעתי בדיעבד..
זה היה יום רבעי בבוקר מוקדם,דימדומים של שחר מפצעים להם..קצת מוזר למה השמש אדומה ולא צהובה כמו שאמור להיות לפנות בוקר..,יצאתי לריצה עם הכלבה(כזו שעירה שהולכת על ארבע..),האדרנלין מפמפם בקצב מחריד מליל אמש..מסיבת הגירושין..היה שווה להתגרש,עוד מהדהדים לי העצות שקיבלתי.."עשית כל מה שאפשר..תחזור להיות אתה!".."תפסיק לסחוב אנשים על עצמך....היא לא הייתה ראוייה.." ואני עונה לעצמי...איפה הייתם לפני? לא ראיתם מה שהאהבה הסתירה מעניי? היה לה הכל אבל היא לא הנושא או הנשוא של הסיפור הזה...לזו שהיה הכל וידעתי בדיעבד..אותה היכרתי בריצת בוקר..היו מלא החלטות באותו ערב...היו דרכי חשיבה ..אבל החשובה מהם היא שיותר אני לא מפספס הזדמנויות..ולא חשוב מה ההשלכות..
האוזניות עמוק בתוך התנוך...הכלבה נעה בקצב אחיד לצידי...מגניבה מבט לראות להיכן רץ אדונה...כןלה מלאת עליצות מדבקת,ריח הים משכר וממלא אותי באופטימיות,רץ חופשי מאפשר לדופק לעלות ולעלות...מרגיש שהרגליים קלות ושהלב מלא מלא..פתאום עצירה קלה..כלב אימתני חושף שיניים,מופתע ממני ומהכלבה,היא כולה מלאת נחישות להגן על אדונה..ואז אני מסנן..רדי! ארצה! והיא ממלא את הפקודה בניחרצות,לא מבינה למה,למה אתה לא משחרר אותי לטפל באיום?!! אני מרגיע אותה..אט אט מגיעה בעלת הבית של הכלב...יצור יפה,מלא בגמישות,רצה לה לאיטה...חיוך כובש היה לה...משורטט כמו לביאה,שיער מתולתל שחור,גוף בצבע לבנבן...עיניים כחולות כחולות ושפתיים מלאות..,מגיעה לה לאיטה,קצרת נשימה ,מבט מלא בושה.."מצטערת" היא אומרת..פשוט השתחרר לי הכלב מהרצועה..היא מתרצת ..ואני שלא כהרגלי מהופנט.(מה יש בה שמושך אותי?)היא מתקרבת..מושיטה יד ללחיצה,"אני מירב,נעים מאוד.." עדין שותק, מושיט יד לוחץ,מרגיש את היד שלה נעתרת לי,לוחצת בנחישות,אני עונה ומביט...נעים מאוד גם לי.."אני באמת מצטערת.." אמרתי לה שאין על מה,פשוט תלמדי להיות אסרטיבית עם הכלב...היא מביטה בי מלאת סקרנות..."איך אני עושה את זה?" היא שואלת, "את פשוט צריכה לשלוט בסיטואציה ,בשלווה,בבטחון עם הרבה רגש.." ,היא לפתע מתקרבת יותר גבוהה ממני בראש ,צרת מותניים וישבן חטוב חטוב.."אשמח אם תלמד אותי איך לעשות את זה.." ואני,בעצם ההחלטה מאתמול..עונה ואומר.."מירב,אין בעיה,תרשמי תני את הטלפון שלך ונקבע זמן...",היא בטוחה בעצמה רושמת את הטלפון שלי אצלה ואומרת שתתקשר...אני ממשיך בריצה,מרגיש את האוויר חובט עמוק בתוך הריאות..צריך להגיע חזרה,מקלחת ולעבודה..
מאכיל ומבריש את הכלבה..נכנס להתקלח ,מתלבש לעבודה,מגהץ חולצה,מתבשם ויוצא לדרך..פתאום טלפון.."היי זו מירב מהבוקר..חשבתי שאולי תפגוש אותי היום .." אני שותק,מהרהר ועונה : "היכן את גרה?,מבין שזה הולך למקום אחר לחלוטין...והיא עונה לי.." בבית עם הגג הכחול ליד החוף..." אז מתי אתה מגיע ?" נראה לי שעוד עשר דקות...אמרתי מתוך הלצה ,והיא עונה" טוב,צלצל בפעמון כך שאפתח את השער ואקשור את הכלב.." אמרתי שנסתדר,והחלטתי להגיע אליה...רואה את השער,לא מצלצל בפעמון,נכנס פנימה הכלב בשוק אבל מוריד את ראושו בהכנעה..מקיש על הדלת,מירב פותחת לי את הדלת,לבושה עדין בבגדי הריצה שלה,האתלטיות שלה צורחת מכל חלק בגופה..ואני שותק,מדבר במבטים...נכנס פנימה למטבח,פותח את המקרר,מוציא קולה קרה,הולך לארון ,מחפש כוס...והיא מביטה בי בשקט ,לא מבינה מה אני עושה...שותה את הקולה ואז היא אומרת לי" לרוויה" ואני עונה...מה שקרה כאן עכשיו זה שלא הגדרת גבולות...את מנסה לרצות? או שאת בשוק?,מירב שקטה,משפילה מבט,מעלה חיוך כובש.."סתם אני נהנת מהביטחון שלך"..לבטחון שלי יש מחיר..ומירב עונה תרשה לי להחליט אם ארצה לשלם..,אתה מריח טוב,היא משנה נושא...אני אלך להתקלח" ואני עונה ,אני כאן,את מריחה נפלא,הישארי..והיא נשארת,מתחילה שיחה מלאת חיוכים,היא מספרת על עצמה..אבל יש שם כמה דברים עלומים,,"הבית של ההורים שלי ואני מתארחת כאן לשבוע"...ממשיכים לדבר וכבר צהריים,יום קצת חורפי יצא לנו...מרץ ועדין יש ענני גשם..אני מרגיש קצת עייף ואמרתי לה שראיתי את הערסל בחצר ומתאים לי קצת לנמנם עליו והיא עונה.."חכה,אביא שמיכה ואצטרף אלייך",רצה בקלילטת להביא שמיכה,מגיעה עם שיער פזור,נפוח ומלא מלא תלתלים קפיציים...אני נשכב על הערסל,היא מתיישבת על הכיסא ליד...מזמין אותה להצטרף אליי,היא נענת מיד..מעלה חיוך מבוייש ונכנסת מתחת לשמיכה איתי,אני מרגיש את גופה נצמד אליי "אני מרגישה חיבור אלייך" היא אומרת,"אני מרגישה בטוחה"...מלטפת אותי עם היד שלה,מריחה אותי בקולות הנאה..ואז עולה אצלי איזה דחף לא מוסבר לומר לה..."תעלי למעלה..כנסי למקלחת,אני תיכף מצטרף.." והיא בעליזות מסויימת...מעיפה את השמיכה מעליה,נכנסת פנימה ועולה למקלחת,אני שומע את המים זורמים,קם מוריד חולצה ונהנה לרגע מהקרירות שעוטפת אותי...נכנס להתקלח,והיא כולה כולה אדומה אדומה מהמים החמים.."יש לי משהו לומר לך..." ואני עונה.."מה למשל?" "אני חייבת שתשלוט בי" אני חייבת לרצות אותך בשביל האורגזמה שלי...תן לי לאהוב אותך בכאב"...ואני עדין לא מבין מה היא אומרת...מלטף אותה...נותן למחשבות להציף אותי...ואז פשוט מחטיף לה מכה בישבנה,היא עונה בקלות הפתעה....ואז מלטף,ושוב מפתיע ...והיא מסתכלת עלי מופתעת...מנסה להראות את הצד הזה שלה...מתנשקים,מתגפפים,המים זורמים בשצף...ושוב מפתיע ...וכל הזמן היא נענת ומפנה את ישבנה יותר ויותר....סגרתי את המים,מנגב אותה ומורח עליה קרם לחות...היא מחייכת , מראה לי את ישבנה יותר ויותר...אני מרים אותה בעדינות וזורק אותה על המיטה ...היא מלאת עליצות מסמנת לי על החלוק רחצה...ואני לוקח ממנו את החלק שסוגר...קושר לה את היידים מעל הראש,משכיב אותה על הגב..וקושר למיטה,היא קצת מופתעת מהמהירות שהדברים מתרחשים...עדיין מנסה לשמור על הפרטיות שלה ולא לפשק רגליים...נותן לה להיות קשורה לזמן מה...יורד למטבח ומביא נרות שולחן וקצת אלכוהול...מבקש ממנה לפשק רגליים והיא עונה שעוד לא..ואז אני אומר שביקשתי והיא לא נענתה ...מדליק נר...מטפטף מגבוה... טיפה ועוד טיפה נופלות על ביטנה והיא בשלה...מקרב את הנר טיפה יותר...מרגיש שזה קצת לא נעים לה...ואז מטפטף מקרוב...ממלא את פי באלכהול..והיכן שהטיפה נפלה אני ישר מלקק עם האלכוהול...ואז היא מפשקת...מגלה לי את גבעת הוונוס שלה במלוא הדרה....לוקח צעיף קשמיר שהביאה מהודו...קושר את רגליה לצידי המיטה..והיא מבקשת שאכנס אליה...