לפני 3 ימים. 21 באפריל 2024 בשעה 14:26
״אין לך מדרגה שאין לך נמוכה ממנה״
ש"י עגנון
בעיקר שלו
"הגבר הזה, שמצייר בעזרת שפתיו את גורלה,כותב ומוחק מבלי לנשק אותה אפילו, איך היא יכולה לשכוח כל מה שמעולם לא קרה בינה לבינו?"©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר- כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 4 שבועות. 28 במרץ 2024 בשעה 4:13
זו היתה אחת השנים הכאובות של חיי. היו בה חוויות מצמיחות לצד חוויות משתקות.במסע שלי , לאורך שנים, למדתי להסתכל על כאן ועכשיו לצד המבט של עוד הרבה הרבה שנים...האישי שלי, המשפחתי, החברי ובכלל התערבבו לי בבלנדר אינסופי.הפרסונה שאני בוחרת להביא היא במודעות והיא למעשה מבחן הכניסה למסע משותף איתי. זה משחק לי ואפשר לומר שאני נהנית בו. מאד. והשנה? השנה הזאת כתשה את נפשי. הכניסה בה עצב עצום. וכאב. לא מהזן המהנה....אם הייתי יכולה להעלים אותך,שנה יקרה, הייתי מעלימה.בלי היסוס.אבל,את פה.נוכחת. בצורה פסיכית. אז יש לי בקשה -תזוזי. תלכי מפה. ותני לנשום בשקט. שוב. ובשנה הבאה, נשב על המרפסת, ונספור זכרונות מהזן הטוב. הלוואי.
174 ימים.
134 חטופים בעזה.
להחזיר אותם עכשיו.
לפני חודשיים. 23 בפברואר 2024 בשעה 15:38
יום שישי.יוגה.כרמל גת. הלב כבר מתרסק.
אימא של הירש ביקשה שנלך עם מנין הימים במדבקה על לבושנו. ומאז זה טקס לבוש. זה הטלאי שלי.
אני לא יודעת איך משפחות החטופים שורדות את הגיהנום הזה. את טירוף הדאגה. ואת ההסתה נגדם.
תבואו ליוגה.במוזיאון. תל אביב.ירושלים.חיפה. תבואי למאהל. תחבקו אותם. תקשיבו להם. תהיו נוכחים. ולא חשוב אם אתם ימין או שמאל. זה לא מענין. זה נפשות. זה בני אדם שנחטפו. זה לא אנושי.
כשאני מצליחה לדבר עם השהוי"ש אני קולטת כמה אני ממעטת לומר ליקום את שעל ליבי.
אז לא, אין אלוהים.
וחובה עלינו להחזיר אותם הביתה.
עכשיו.
לפני חודשיים. 12 בפברואר 2024 בשעה 15:20
https://www.instagram.com/reel/C3Ph0oEgi-0/?igsh=MXdueDZkYnFmd3QwOA==
לפני חודשיים. 11 בפברואר 2024 בשעה 3:04
לפני חודשיים. 10 בפברואר 2024 בשעה 15:46
בי נשבעתי -
כל יום יעלה פה פוסט של מנין הימים.
136 חטופים.
127 ימים.
עד שיחזרו הביתה.
איך אנחנו לא ברחובות?
אין קשר לימין או שמאל. דתי או חילוני. אשכנזי או לא אשכנזי.
הפקירו אנשים.
הפקירו!!!!!
חובה עלינו להחזיר אותם הביתה.
עכשיו.
לפני חודשיים. 10 בפברואר 2024 בשעה 8:58
הילדות שלי צוחקות עלי שכל מפגש אנושי שלי הופך לסיפור עם תובנה.'הכי טוב שלא תצאי החוצה ,אימא, והכל ייחסך....' זו טענתן. אחרי האירוע שתיכף יסופר לכם , יש לי הסכמה מלאה איתן שלא כדאי לצאת החוצה. ..
את הבוקר אני מתחילה , כמעט תמיד, בטיול עם ההולך על ארבע. הזמן הוא תמיד ממש מוקדם, התחלת האור והוא מיד רץ להריח ולסמן ואני מותחת איברים ושרירים ומנסה להתרגל לעולם מחדש. שגרה.
באחד הבקרים השבוע ישב גבר ,לדעתי בגילי על הספסל הקרוב לביתי, ונזף בי שהכלב מתנהג כמו שהוא מתנהג (רוצה לומר-מריח ומשתין). 'תקחי את הכלב שלך מפה. בעיר כלבים לא צריכים להיות'. הסתכלתי עליו להבין מי נגד מי (בוקר, זוכרים?) ובמקום לומר לו 'אתה אידיוט' , ארזתי את זה בנוסח הפרווילגי הבא 'אתה בור ועם הארץ'. הוא המשיך לומר לי ועלי דברי הלל ושבח ואז, לדעתי בצורה מאד מחושבת אמר 'לכי לחמאס. הם ישמחו לקבל אותך. הם אוהבים שמנות'.
זה הדליק את הגן הערסי פולני שלי (חבל שלא את הגן הפושטיקי.....) התקרבתי אליו ואמרתי ' מותר לי להיות שמנה בדיוק כמו שלך מותר להיות שמן (וכן, הוא היה כבד גוף מאד). אבל חיילים נלחמים בעזה כעת לא בשביל שאתה תמשיך לדבר ככה. זה הכי פחות מכבד אותם. ולכן, אם יש לך ילדים, תגיד להם שאישה שמנה אחת אמרה שאתה בור ועם הארץ. ואם אין לך, אני יודעת למה - כי בורות זאת לא תכונה סקסית בכלל'.
ועכשיו ברצינות-
השיח האמסלני-טלי גוטליב שנמצא פה 20 שנה מבזה אותנו , מרגיל את מחשבתנו ואוזננו ובעיקר מוביל אותנו להכי תהום שיש.
זכור לי שהכרתי פעם איש ששמו ראובן וחשבתי שהוא נבון וחכם. ואחרי שהפשטתי את המשפטים המתוחכמים שלו גיליתי עוצמה של רשעות, פשאיזים ובעיקר בורות.
אז-
בורות זה לא סקסי.
להתנהג כמו ילד -בגיל מבוגר-זה גם לא סקסי ,גם אם אתה פיטר פן....
ולדבר בטיפשות?כוחניות? פרמטיביות? רשעות? בורות? זה מאד לא סקסי...
והתובנה הכי נוראית שלי-
כל כך הרבה שנים הרגילו אותנו לכלום מכלום ששינוי, אם יבוא, יקח לו כל כך הרבה שנים להביא לתוצאות שייראו.
****
מישהו שלח לי הודעה ושאל אותי 'איך הוא יודע מה החמסניקים אוהבים?'
האמת?
לא יודעת. שאלה טובה.רשמתי
****
לפני חודשיים. 30 בינואר 2024 בשעה 10:10
להילחם, פשוט מפני שאין מוצא אחר,
זה לא עושה לי את המוות למושך יותר.
ועוד דבר ברור: אם לא אחיה אני,
אז אף אחד לא יעשה זאת בשבילי.
כי גם במלחמה צודקת
חֶלְקָה אחת יֶשְנָה לַמֵת
והחיים צודקים בין כה וכה;
בבית מחכים לי שאבוא.
צודק או לא, אם מישהו מפסיד - זה רק אתה;
ראשי הממשלות יוצאים בלי אף שריטה.
כשנגמר הכל, הם שסופדים לעם;
אני רוצה לחיות ולהספיד אותם.
כי גם במלחמה צודקת
חֶלְקָה אחת יֶשְנָה לַמֵת
והחיים צודקים בין כה וכה;
בבית מחכים לי שאבוא.
חייל שמת, כבר לא כל-כך איכפת לו מי צודק,
ומי שחי, חוזר הרי הביתה וצוחק.
האלמנה בוכה, למת אין אשליות:
רק מי שחי יראה חיים עם אלמנות.
כי גם במלחמה צודקת
חֶלְקָה אחת יֶשְנָה לַמֵת
והחיים צודקים בין כה וכה;
בבית מחכים לי שאבוא.
לפני 3 חודשים. 16 בינואר 2024 בשעה 17:00
״העצבות כמו כוס היא ובה יין מר, מענבי הנשמה״
אברהם חלפי
לפני 4 חודשים. 18 בדצמבר 2023 בשעה 14:37
בינתיים יחלפו ימים, שמש
תזרח ותשקע, ואנו לא נחוש.
ובעוד שנה נאמר:
"מה, כבר שנה?"
ועוד כאלה הבלים.
ונצחק בעליצות כאילו
הימים עוברים, ולא אנחנו.
בלי מילים שלי.