בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הערצה עיוורת

איזה אושר זה שאתה יודע שאתה הומו נחות ואתה שייך לאדון צעיר וסטרייט הכי מושלם שנברא
לפני 14 שנים. 29 בספטמבר 2010 בשעה 17:05

הם עלו במדרגות, והלב שלי פעם בחוזקה. הפעם אני הולך להיות כלבלב לא רק של האדון שלי, אלא של ידידה שהוא מביא. לא שבחורות מושכות אותי- בכלל לא. אני הומו ולא ראיתי גוף ערום של בחורה כבר 13 שנה...

אבל האדון שלי רצה. בהתחלה זה זיעזע אותי, המחשבה שעוד מישהו תהיה איתנו ותשפיל אותי. אבל לאט לאט הרגשתי שאני רוצה את זה גם...רוצה שהאדון שלי יהיה מרוצה ממני...שיהנה ושילטף אותי ויגיד מילה טובה... ואם זה אומר שאני צריך להיות כלבלב גם של מישהי, אז אני אמצא את הכוחות גם לזה. רציתי לעשות אותו מרוצה.

הם נכנסו בדלת, ובהתחלה הכול היה רגוע ונחמד. הם ראו שאני מאד מתבייש וניסו לתת לי להרגיש הכי נוח שאפשר. האדון שלי אמר לי להוריד תמכנס, ונשארתי עם תחתון שכל החלק האחורי, התחת, חשוף. כבר אז התחלתי קצת להתבייש, כשהתרגשתי שהם בוחנים אותי ומשתעשעים. אחרי זה הוא סימן לי לרדץ לברכים, ובלי שהוא היה צריך להגיד יותר מדי מצאתי את עצמי מוריד לו תנעלים ומתחיל להריח ולנשק לו תרגלים. וואי, כמה שהתגעגעתי לרגלים האלה...אם הוא רק היה מבין כמה אני מכור אליהם...

המשכתי ללקק, וכל הזמן הרגשתי שיש 2 זוגות עינים שבוחנות אותי וצוחקות לעצמן. הרגשתי נורא מושפל, וזה כמעט שיתק אותי. אבל הדחף לענג וללקק אותם גבר על הכול...אני עבד, עבד שמכור לאדון שלי ולרגלים שלו, והייעוד שלי זה לספק אותו כמה שיותר. ואם הוא רוצה אותי מושפל, אז זה המקום שלי בחיים. וחוץ מזה, אני מכור לרגלים שלו...הרגשתי כלכך מדהים כשהוא נגב עלי תרגלים על הפנים והם צחקו ונהנו.