לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 22:53
שבת בצהרים, תקוע עם חומר משעמם לקריאה מהעבודה. אין לי חשק לכלום, בטח שלא לעבוד ביום יפה כזה. ביפ קטן מעיר אותי מהשעמום, הודעה, בחורה שאני לא מכיר. הודעה חדשה בחורה חדשה. כולי סקפטי עונה להודעה הלקונית "היי, מה המצב". עונה "אחלה", היא משיבה "תמונה יפה סקרנת אותי". מה כבר סקרנתי, רק תמונה. אבל אני מושך את השיחה- "את בקטע של שליטה" (נכתב באתר ונילי). " לא ממש – אבל מסוקרנת מהמחשבה".
עכשיו אני מתעורר, אין יותר מסקרן לפגוש בחורה סקרנית שרוצה לחקור את עצמה. רוצה לעבור למסנגר? היא עונה בחיוב. ואני פותח את המסנגר ומחבר אותה. מתחילים לשוחח, מה עושה בחיים, כמה זמן באתר? מה מחפש ועוד כל מני שאלות טיפשיות. אני עוצר את השיחה, מה באמת את מחפשת? היא עונה: "לא מחפשת כלום אבל בעצם מחפשת הכל..סקרן אותי". בשלב הזה אני כבר מתרגז שוב עוד שיחת אוננות מקלדת. לספר סיפור מפה סיפור משם בלי שום תכלית. אבל, אני כל כך משועמם, לכן זורם איתה, בוחן את הגבולות. "סבבה בואי נפגש ואספר לך הכול". "המ.." היא עונה, "יודע מה אני זורמת, פנויה עוד שעתיים". "ומה נעשה?" היא שואלת. "קפה תהיה התחלה טובה" אני משיב. "יש לך ניסיון?", "לא" היא עונה. "ולאן נלך" שואלת. "ממונעת?" היא עונה בשלילה, טוב אאסוף אותך ונבוא אלי. "אתה כבר רוצה להזמין אותי אליך?" היא שואלת. "למה לא?" אני עונה, "תבואי ונדבר...."
היא משאירה טלפון וכתובת לאיסוף ואני פונה להתארגן. צריך לסדר את הבית, אחרי שהיה כאן הילדון יש קצת ברדק, מתקלח, מתארגן. לפחות יהיה ערב נעים בחרת בחורה כוסית ע"פ התמונות ששלחה. אני עדין סקפטי שבכלל קיים מצב כזה, שאני פוגש בחורה להכרות בסד"מית ללא מסכת של חששות וייסורים. המחשבה היחידה שעולה לי בראש היא שעובדים עלי או שהיא חדשה ירוקה בסצנה. העובדה שנתנה לי את הפייסבוק שלה מעודדת אותי. לפחות היא לא ממוצאת, על אף שלא חסרים פרופילים פיקטיביים. אבל משהו בפרופיל נראה לי אמיתי.
מתניע את הרכב ונוסע לת"א, הדרך זורמת ואני מחייך לעצמי, כמה החיים טובים אם מחייכים אליהם. מחנה את הרכב ומסמס. "אני עדין לא מוכנה, עוד 10 דק'". "תבואי חצי ערומה" אני כותב. אחרי 8 דק' היא מופיעה. בשמלה כחולה קצרצרה, גרביונים סגולים ומגפיים עם עקב גבוה. אני נתקע במראה על החשוף הגדול, מפשיט אותה במבטים מבלי להתבייש. היא אוספת את שיערה המתולתל, שמדגיש את המחשוף ואני כבר מריח את הניחוחות שלה. נשיקה ושלום. היא עונה בחטף, עדין בהלם מהקצב בו נעשו הדברים ואומרת שלא רגילה לזה. לעצמי אני חושב, כן בטח. לא ממש מאמין לה ולאכן מאתגר אותה: " את יודעת שאת לא ממש נורמאלית.." "למה" היא עונה. "כי מי נפגשת עם גבר ככה בספונטניות, קצת מסוכן". "תראה", היא עונה, " זה יותר מזה, הרבה זמן לא הרגשתי כך כמו בשעתיים האחרונות, כולי בהתרגשות, בחשש, ובסקרנות עצומה. לא תיארתי לעצמי שזה מה שתגרום הסיטואציה הזאת לגוף שלי. מהרגע שראיתי את הפרופיל שלך, התגריתי, דברים צפו ועלו והתחשק לי לשמוע עוד ולהתרגש. אני לא ממש יכולה לתאר מה אני מרגישה אבל יכולה להגיד שהייתי חייבת לעשן גוינט שלם לבד כדי להירגע ואני עדיין בדופק 200". "אפשר להרגיש אני שואל בחיוך ממזרי", היא מתמהמהת בתשובתה, מסתכלת עלי תוך כדי נהיגה, "כן יכול", היא משיטה יד. אני אוחז בידה, מאתר במישוש את שורש האגודל וזורם לאורכו עד שמגיע לעורק החישורי, אני לא צריך לספור כדי להבין שהבחורה מאוד מתרגשת. מניח חזרה את ידה על בירכיה ונוגע במופגן בירכה בכדי לבחון את תגובתה. היא קצת קפואה ולכן אני משחרר וחוזר להתרכז בנהיגה למרות שהריח שלה מטריף אותי. אני מאמץ את כל ההיגיון שלי ברגעים אלו, פותח בנושא שיחה לקוני, בכדי לשחרר אותה מההלם וההתרגשות. מגיעים אלי הביתה ואני שואל אותה עם רוצה לעלות. "אני כאן אתה לא רואה, ברור שרוצה לעלות". עולים הביתה, פותחים בקבוק יין, היא מציתה סיגריה ואני מתיישב לצידה. "ספרי לי עליך, לא הספקנו להכיר, מה מושך אותך בשליטה". "אני בת 24, רוצה להתנסות בכל, לא רוצה להתעורר בגיל 30 נשואה עם ילדים ולחשוב שלא הגשמתי חלומות ופנטזיות, אני כל הזמן בשליטה, ואני רוצה להרגיש לרגע קטנה, מושפלת, חסרת ישע. רוצה להרגיש גבר חזק לידי, שלא מתבייש לעשות בי ככל העולה על רוחו." "ומה הניסיון המיני שלך? מה הגבולות שלך?" אני חופר.. "אני לא חושבת שיש לי גבולות, אני לא בקטע של כאב וכל המשתמע מזה, אני רוצה להרגיש משומשת, מנוצלת, שהגבר ירגיש שהוא יכול להכיל את כולי. בעיקר הרגשה מנטאלית, התרגשות שמזמן לא הרגשתי. עשיתי מעט דברים מופרעים בחיי, אני אישה תמימה ורוצה לפרוץ החוצה. אני רוצה גבר שידע להוציא את זה ממני, כאלו גברים כמעט לא פגשתי". " זאת בהחלט התחלה" אני עונה, "אבל את יודעת שיש סיכון שתתמכרי לזה" אני מזהיר בפטרנליזם מופגן, מושך אותה לתשובה האולטימטיבית, והיא עונה "נסה אותי". ושוב אני מחדד את הנקודה: "אנחנו צריכים לקבוע סימן מוסכם, שאם את אומרת אותו – עוצרים! בואי נקבע את המילה "אדום!" שלא תשכחי!!!". היא מהנהנת...
"אני רוצה שתסירי את הגרביונים ואת התחתונים אבל תישארי עם המגפיים!". היא המומה, חושבת פעמים אבל קמה חולצת את המגפיים, ומורידה את הגרביון". "ומה עם התחתון?". "אבל יש אור, והחלון פתוח". "מצוין" אני עונה, שגם השכנים יוכלו ליהנות ממה שהולך לקרות כאן הערב. היא מפנה את גבה אלי, ומסירה את התחתון, משתדלת שהשמלה לא תעלה מעלה. "תישארי לעמוד!". היא עומדת קפואה, "עכשיו תרימי מעט את השמלה, אני רוצה לראות את הישבן שלך". היא מרימה בחטף, "לאט אני מרים את הקול". היא חוזרת על הפעולה, הפעם לאט וחושפת ישבן עגלגל מעוצב ויפה. "תתכופפי!". היא מתכופפת לפנים ואני מתבונן בכוס שמבצבץ לו מבין פלחי הישבן המולטי שלה. "אני רואה שהתכוננת למפגש" היא עונה בלחש, "כן, גילחתי הכול במקלחת". "ניקית גם את הישבן?" אני שואל בלי בושה. "לא" היא עונה, "אני לא עושה אנאלי, זה כואב לי". "בעיתי, זונה" אני עונה. אנחנו נצטרך לבדוק גם את הישבן. היא שותקת. "תעמדי ותסירי את החזיה" היא נעמדת עם הגב אלי, אני יושב על הספה, מאחורי ויטרינה ענקית פתוחה לרווחה ושלושה בנינים משקיפים על הסלון שלי. החזיה הוסרה ונזרקה הצידה. היא עומדת ולא זזה ושקט מוחלט בחדר. אפשר לשמוע רק את הנשימות העמוקות שלה. אני אומר לה לעצום עיניים. מתרומם ממושבי וניגש אליה. מתקרב ומריח את צווארה, מתקרב קרוב לשדיה נוגע לא נוגע. הפטמות שלה כבר מבצבצות מבעד לשמלה הדקה. אני מצמיד את פי לשדה הימני ונושך בפטמה עם השמלה. היא קופצת מהכאב החד אך לא מוציאה הגה מפיה. אני תופס את ידה וזורק אותה לעבר הספה, מרים את ראשה לכיוון החלון ואומר לה לפתוח עיניים. "תסתכלי, כולם בשכונה מסתכלים עליך, כולם בוחנים איזה זונה את". אני מרים את השמלה וחושף את הישבן. רעש של מכה חותך את השקט שבדירה. היא מתכווצת לשנייה, אבל אני אוחז בשיערה והיא מיד קופאת במקומה. עוד מכה נוחתת ישירות על פלחי ישבנה. היא פולטת "איי" קטן שמיד נבלע ומקבלת על הפליטה הקטנה מכה נוספת. כמובן שהליטוף לא איחר להגיע ואני מלטף את ישבנה ומעביר נגיעה חטופה בכוס שלה. אי אפשר שלא לפספס את הרטיבות, הכול כבר פתוח שם. אני לוקח את שתי ידיה, נותן לה לפסק את פלחי הישבן ולפתוח את הכוס לרווחה. "עכשיו את כשולחן עינוגים, מעכשיו זאת תנוחה מספר אחת שלך". היא לוחשת בהסכמה "אוקי.." ואני שולח יד מתחת לשמלה ומאתר את פיטמתה. צביטה היא שוב מתפתלת מעט. כמובן שהמכה לא אחרה להגיע. אני מסיר את שמלתה, והיא חוזרת לתנוחת השולחן. אני אומר לה לעמוד, ומתיישב על הספה. "עכשיו תנוחה מספר אחת שאת על הרצפה", היא כורעת ידיים על הישבן והראש שלה מחפש מקום להישען. אני מקרב אותה אלי הראשה נשען על מפשעתי, היא מיד מבינה את הרמז הדק ומצמידה את פיה על חלציי. אני אוחז בראשה ומזיז את פניה לאורך הזין שלי. היא רוצה כבר לפתוח את מכנסיי אבל אני לא מאפשר לה. הסיטואציה למתבונן מצד יכולה להיות הזויה אבל אני לא מוותר לה. היא עוצמת עיניים ואני מצווה עליה לפתוח להסתכל עלי. היא מצייתת בקפדנות, ואני פותח את הרוכסן ושולף את הזין. היא מתנפלת עליו מבלי לשאול לאישורי וסטירה נוחתת על לחייה. " חכי להוראה!" אני אומר והיא מבקשת למצוץ. אני אפילו לא מוריד את המכנס, רק משחרר את הזין ומעצורי התחתונים ומאשר לה ללקק בלבד את האיבר הזקור. היא מתחילה לפתל את הלשון ואני מזיז את ראשה ימינה ושמאלה, משתמש בלשון שלה כצעצוע מין נעים וחם. היא שרועה על הרצפה ואני מנתב את פיה. מרגע לרגע אני יכול לחוש שהיא נכנסת לטרנס עם מוזיקה וקצב פנימיים ואז, ברגע אחד אני תוחב את הזין שלי ישר לגרונה. בשנייה הראשונה היא מופתעת ומנסה להיחלץ, אבל אני אוחז בראשה ועד שאני לא רואה סימנים של רפלקס הקאה אני לא משחרר. ברגע שאני משחרר אני רואה שהיא חוזרת למצוץ ומנסה בעצמה להכניס עמוק יותר ויותר את הזין לגרונה. אני שוב לוחץ על ראשה והפעם היא כבר לא נחנקת אלא רוצה יותר חזק. אני נותן לה את מבוקשה, כך על הספה ביום שבת אחה"צ...
