צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

...

לפני חודש. חמישי, 11 באפריל 2019, בשעה 23:15

אני מתגעגעת לחיבוק שלך.

הרגשתי בו מוגנת ועטופה. אפילו שקצת מחצת אותי.

כאילו רצית להצמיד אותי קרוב קרוב אלייך, שלא אברח, שלא תברח, ממני.

לפני חודש. רביעי, 10 באפריל 2019, בשעה 17:49

כן, אני יודעת לשלוט בה. היא כבר לא משתוללת ומכלה כמו פעם.

אבל לפעמים. יש דברים שמציפים קצת.

ברגע הזה, הלוואי והיית כאן, זה שיהיה שלי, שאוכל לפרוק. שתתן לי את המתנה הכי יקרת ערך - אותך, נתון לחסדיי.

שתספוג קצת מהאש, שתכלה גם בך.

ואז נתחבק, נחזור לעצמנו. תמלא אותי חזרה, כשהסערה נרגעה ונדמה.

שתלטף, כי יהיה לך מושג מה מתחולל בי מבפנים.

שנתנשק ואתנחם בזרועותיך כשהכאב מציף בי. 

הכל ירגע ונלך לישון מחובקים.

במציאות, אני אמשיך את היום שלי, עדיין נכווית טיפה מבפנים. 

בסוף היום, תחת זרם המים הרותחים, היא תשתחרר מתוך עיני, תזלוג מטה ותתערבב לתוך האמבט הכחול.

 

 

אתה חושב עליי מתקלחת?

 

לפני חודש. רביעי, 27 במרץ 2019, בשעה 00:20

זה כמעט.

בדרך.

הצורך נבנה.

אני מדמיינת אותך. את המבט הכלבלבי שלך תחתי. הגוף שלך מתנחם ברגליים שלי, אתה מסומם מעט, מתמסר. את התחושה בבטן ובין הרגליים.

ידיים עוברות בשיער, מושכות מטה.

סטירה. איזה יפה הצליל שנוצר כשהיד נפגשת בלחי. סטירה. עוד אחת, ועוד. ועוד ועוד ועוד.

המבט.

הוא כבר אחר.

נמוך יותר.

חשוף יותר.

הגענו.

 

לפני חודש. שני, 25 במרץ 2019, בשעה 15:01

הזדהתי איתו.

התחברתי להרבה דברים בו.

לקור, למלנכוליות,

לאפרוריות שמצד אחד,

ולסופות שאיתם הברקים והרעמים מצד שני.

לגשם שמרטיב את הכל.

והקור, היה כמו שאני לעצמי, מבפנים.

ואז זה השתנה.

השתנתי.

ככל שעובר הזמן, אני יותר ויותר רוצה קיץ.

בהתחלה זה היה מוזר, ממש.

זה הרי מנוגד, שילדת חושך שכמותי תאהב קיץ.

אבל עם הזמן הבנתי שלא.

אפלה זוהרת הכי חזק באור.

ואולי, יש בי קצת קיץ,

יותר ממה שאני רוצה להודות.

לפני חודש. שבת, 23 במרץ 2019, בשעה 17:25

 

 

I push you away until you beg me to stay
Just for the thrill of the chase, you got me
Fucked in the head from all the things that we did
But I will never forget I need you, my medication

Have you ever had enough of it
Straight over it, sick of it, can't get ahold of it
Like a drug I need another fix
I'm a moth to a flame and I'll burn for the hell of it
Battle scar 'cause I lost the fight
Every time I take a breath it's like I'm losing my life
Fuck it, why am I so dysfunctional?
So irrational?
I don't know what to do

So I push you away until you beg me to stay
Just for the thrill of the chase, you got me intoxicated
Fucked in the head from all the things that we did
But I will never forget I need you, my medication

Are you living with the enemy?
Are you affected by the devils that are tryna be a friend of me?
I'm in a place that I don't wanna be
But if I find a way to turn it all around would you follow me?
I'm alive but I lost the fight
It's like the better half of me is on the edge of the knife
Cut it
Why am I so emotional?
Uncontrollable?
I don't know what to do

So I push you away until you beg me to stay
Just for the thrill of the chase, you got me intoxicated
Fucked in the head from all the things that we did
But I will never forget I need you, my medication

I push you away until you beg me to stay
Just for the thrill of the chase, you got me
Fucked in the head from all the things that we did
But I will never forget I need you, my medication
My medication

 

 

לפני חודשיים. שישי, 22 במרץ 2019, בשעה 21:26

שתישרף איתי, לאט.

לפני חודשיים. שישי, 15 במרץ 2019, בשעה 14:42

משהו השתחרר בי לאחרונה, 

שכבה נוספת מחומות ההגנה שבניתי התמוטטה.

זה מרגיש טוב.

מרגיש שמקבלת את עצמי חזרה.

משוחררת, 

חיה,

טורפת.

לפני 3 חודשים. שישי, 25 בינואר 2019, בשעה 21:27

מוזמנים לומר שלום :)

 

לפני 4 חודשים. ראשון, 20 בינואר 2019, בשעה 23:31

מישהו לאהוב.

ושיאהב אותי חזרה.

וכפיות.

לפני 4 חודשים. ראשון, 13 בינואר 2019, בשעה 23:55

לי מוזה לכתוב.

כל האנרגיה היצירתית הולכת לקריירה כרגע, 

כמעט 24\7, כדי להגיע למטרה.

אני רוצה להתקדם. אני מתקדמת. 

והדרך נעימה לי.

למדתי להישאר בדרך ולא לחשוב קדימה מידי,

לא לרוץ עם המחשבות איך ומה ואיפה ומתי...

אני מכירה את עצמי הבוגרת ואני אוהבת אותה.

לפעמים היא כל כך מנוגדת מאני של פעם,

שהייתה תמימה.

אני רואה את עצמי היום וצוחקת על כמה שהשתניתי

וגאה.