מחשבותי

מחכה לו, כולי התרגשות, פרפרים בלב, מחכה כמו שביקש שמלה שחורה קצרה מחשוף גדול בלי חזייה חוטיני שחור תחרה
מחכה בעמידה על הרצפה הגב לדלת, כיסוי עיניים, עומדת שם לדעתי כבר 20 דקות בערך, כל רעש קטן מבחוץ מקפיץ אותי אולי זה הוא
שומעת את הדלת נפתחת, ומישהו עובר לידי, מריחה את הריח שלו, מרגישה את הנוכחות שלו, והלב דופק במרץ, הנה הוא בא
אני שומעת אותו מכין קפה, מתיישב, מדליק סיגריה, לא מתייחס, אני לא קיימת בשבילו, ומוח מתחיל להעביר מחשבות, לרתוח, לכעוס,
בדיוק בשנייה שהתכוונתי לזוז אני מרגישה אותו מתקרב כאילו קרה את המחשבות שלי, וכבר הוא לידי, נוגע לא נוגע, לוחש "מחכה לי זונה?"
ואני לא עונה, הוא מפליק בישבן ושואל שוב ואני לוחשת שכן מחכה לך, אני מרגישה שהוא מחייך לעצמו.

אנחנו יוצאים כבר שלושה חודשים, לפני חודש הוא התחיל לדבר, לספר על הצד הזה של החיים שלו, אני בהתחלה צחקתי, אמרתי שאני בשום אופן לא מוכנה
ואם זה כל כך חשוב לו כנראה שאנחנו לא צריכים להיות ביחד והוא שתק וחייך מן חיוך שאומר "חכי מתוקה את עוד תראי"
כל זה קרה לפני שבוע אחרי שאני באתי ובקשתי לנסות.
היה מוזר ונפלא כאחד, היה מלחיץ ומרגש, היה משפיל כואב ונהנתי ברוב הזמן