תומר המפנטז

בפנטזיות הרי הכל מותר, ובפנטזיות המפגש הוא עם מלכה שלא רק נהנית, אלא מצווה עלי לרדת לה, לענג אותה בפה.בפנטזיה הרי אני זה שרוצה לגמור, היא הרי רק פנטזיה, אז האמת היא שאני לא מפנטז יותר מידי על הגמירות שלה ובכל זאת, פתאום תהיתי, נניח שזו תהיה מציאות, מי צריך לגמור ראשון?

בסקס, אחרי שאני גומר, אין לי כוח לכלום. אני רוצה לנוח, לעשן סיגריה, לאכול שוקולד, אני אוהב להתכרבל, להתפנק.

מצד שני, מפגש עם מלכה הוא לא סקס רגיל וגם אם יש אלמנטים של סקס, אני לא חושב שכדאי שאני זה שאגמור ראשון, כי אם אני אגמור ראשון, הרי לא יהיה לי כוח וחשק להמשיך ולענג אותה. כן שליטה, לא שליטה, גמרתי, ובזה אני גבר ממוצע, מה לעשות.

לעומת זאת, אם היא גומרת ראשונה, אני מניח שהיא תרגיש בדיוק כמוני. גם נשים הם נשים, אחרי שהן גומרות הן רוצות פינוק. לא (תמיד) בראש שלהן להשקיע בגמירה של בן הזוג.

מכיוון שבכל זאת, הרי מדובר על פנטזיה של שליטה נשית ובעצם זה מכסה היטב את כל הפינות: אני יורד לה. אני טוב בזה, בייחוד כשאני משתמש גם בלשון וגם באצבעות. היא גומרת והיא גומרת טוב ואחרי שאני גם מפנק אותה קצת היא מתאוששת קלות ומגמירה אותי בבוז קל, אולי בחוסר השקעה, אולי בחוסר סבלנות.

חה חה חה, אילו התלבטויות אידיוטיות עוברות לי בראש.

מי שרוצה לקרוא סיפור חדש שכתבתי, הנה: המלכה ונסה - המלכה של החבר'ה

ביליתי הרבה מאוד שעות בלקרוא פרופילים. למרות שדי בתחילת הדרך הגעתי למסקנה שאני נאיבי, המשכתי לקרוא עוד ועוד. למה? כי זה מעניין, כי יש כאן מציצנות, כי המציצנות מזינה את הפנטזיות.

מצאתי:
מלכות מאוד קשוחות ונחרצות, אולי בגלל הניסיון הרב שלהן, אולי בגלל ההיצע הרב של הגברים הנשלטים
מלכות שמחפשות מישהו למערכת יחסים בשלה הכוללת שליטה,
את אלו שאוהבות את זה אבל נהנות במקביל גם לקבל תמורה הולמת (כספית)
את אלו שמשוכנעות מעל ומעבר כי נשים נעלות על גברים
וכמובן מצאתי גם את אלו שהמגרש שלהן סגור לגברים

האמת היא שמלבד שלוש או ארבע נשים לא התרשמתי שמישהי באמת ובתמים אוהבת את זה. גם מאלו המצהירות שהן נהנות, קיבלתי רושם (אך ורק מקריאת הפרופילים, הבלוגים והודעות) שהן מגיעות לזה ממקום אחר לגמרי.

אני טועה, אני משוכנע שאני טועה. אני מתקשה להאמין שמישהי מכריזה על עצמה כדומיננטית סתם כך, בשביל להצליף במישהו. אני מניח שהיא רוצה את זה ולמרות זאת התחושה שקיבלתי מקריאה בלבד היא הפוכה.

הניסיון הדל שלי כולל התנסות מסוימת: היא קראה את הבלוג שלנו, יצרה קשר ואחרי התכתבות נמרצת ומחרמנת מאוד, הזמינה אותי לפגישה.

אני מניח שהייתה סקרנית בעיקר לפגוש אותי, פחות סקרנית לגבי עצמה ולגבי שליטה. היא פשוט רצתה גבר. אני כמעט משוכנע שכבר במהלך ההתכתבות הראשונית את רצונותיה לאלו שלי, כך לפחות קיבלתי את הרושם.

אני באתי מתוך מוטיבציה אחרת לגמרי והעובדה שזה לא היה בראש מעייניה בלטה כמו כריש בבריכת סרדינים. ליקקתי לה קצת את הרגליים, שטפתי לה כלים בערום, היא קצת שיחקה בי (מעט) וגם ירדתי לה הרבה -עד לגמירה ראשונה ושניה, ובכל זאת, הקינוח הגיע מהר מידי. נדמה לי שאחרי שראתה אותי בערום, קיבלה תיאבון מסוים למראה גודל הזין שלי. הוא גדול יחסית לאלו שפגשה קודם לכן.

היה סקס, היה נחמד. אני לא מתלונן חלילה. הכי נחמד היה לי לשבת ולדבר אחרי.

הפעם השנייה הייתה דומה לקודמתה ובפעם השלישית שנפגשנו, ביקשה שנתהפך. שלטתי בה בעוצמה. נדמה לי שנהנתה במיוחד.

יהיה לי נחמד לפגוש מישהי שבאמת ובתמים אוהבת את זה, או לכל הפחות מפנטזת על זה.

אתה מחפש?

כן ולא. אני מודע לעובדה שחלק ניכר מהאנשים כאן בכלוב עסוקים בעיקר בציד - מחפשים בן/בת זוג ואחר כך גם לסיפורי ציד וסיפורים ניצודים (איך היה). אני לא ממש מתכוון לארוב לכל מישהי שעשויה להיות מועמדת להיות השולטת שלי.

אז מחפש או לא?
כמו שאמרתי, אני מחפש ולא מחפש. הייתי נורא רוצה להכיר מישהי שתשלוט בי, לחוות שליטה נשית אמיתית. אבל אני לא אהיה אקטיבי מידי בחיפושים.

מה אתה שווה כלל?
אני לא ממש שווה הרבה. אני מודע לזה. לא סחורה חמה או שווה.
גבר לא צעיר, לא דוגמן, נשוי (בנישואים פתוחים, אבל עדיין, נשוי), עם ניסיון חלקי בלבד שרוצה מאוד להתנסות ביותר.

מה גבול הפנטזיות שלך?
לפנטזיות אין גבולות. אני לא מפנטז שיכאיבו לי, אבל אני מפנטז על השפלות, השפלות שהולכות רחוק מאוד. פומביות, אפילו להכריח אותי להיות עם גבר למעלה ולמטה (אוראלי בלבד). אני מניח שהגבולות שלי הן יותר עניין של דברים שאני לא מפנטז עליהם ואפילו הם דוחים אותי - פיפי קקי למשל.

למה שבכלל יתייחסו אליך?
למרות שאני לא סחורה חמה יש בי גם הרבה דברים אחרים "מעניינים" כמו: אני בחור לא טיפש, יש בי כנות רבה, אני מוכן להשקיע, אני גם כותב דברים נחמדים. בבלוג הזה - שליטה נשית - סיפורים אני כותב קצת על פנטזיות שעוברות לי בראש בנוגע לשליטה מינית.

אתה אופטימי?
ככלל אני טיפוס אופטימי. אני גם יודע שבסופו של דבר אצליח לעניין מישהי במה שייש בי (וגם במה שאין בי) והיא אולי תשמח להתנסות איתי בדברים אחרים.

אז תגיד משהו, למה אתה לא הולך למלכה בתשלום וסוגר עניין?
לא יודע, יש בי איזשהו אנטי פנימי לעשות את הצעד הזה. אני לא שופט אף אחת ואם מישהי רוצה לעסוק בזה, אני מאחל לה רק שתהנה מזה. אבל איכשהו אני מרגיש זה לא בשבילי. אולי בעתיד הלא רחוק אשנה את דעתי. אני באמת שלא חד משמעי עם זה.