לפני 12 שנים. 2 בינואר 2012 בשעה 21:00
שתפשפש היא בעצמה
אין לה לא ביצים ולא כבוד
לא כלפי ובטח שלא כלפי עצמה
אם יש לה מילים קשות שהיא חושבת שעלולות לפגוע
שתהייה אישה ותגיד אותן באופן ישיר ולא דרך מסך המחשב
ורוניק = אהבה
קבלו אותי הכי נקי שישלפני 12 שנים. 31 בדצמבר 2011 בשעה 20:32
חבר מדהים אמר לי את המשפט הזה
(אני בטוחה שזה ציטוט אבל אין לי מושג מאיפה)
" if someone wants to be a part of your life, they'll make an effort to be in it. so don't bother reserving a space in your heart for someone who doesn't make an effort to stay"
לפני 12 שנים. 31 בדצמבר 2011 בשעה 9:41
אתה שובר לי את הלב
פשוט שובר לי את הלב
לב שבור!
שבור!!!! אתה שומע!!! ש ב ו ר !!!!!
נראה לך?!
כואב, כן.
עצוב, כן.
פצוע, כן.
אבל הלב שלי לא יכול להישבר
הוא חזק, גדול, חם... ופועם!
אי אפשר לשבור את הלב שלי
אפשר לפצוע אותו אבל הוא מיד מחלים
מיד מכסה את הפצע שכבה של אהבה ושמחת חיים
לא אתן לכאב את הכוח לעצור אותי מלאהוב להיות נאהבת ושמחה!
שמעת?!
לא משנה כמה מנסים לשבור אותו (אם זה בכוונה או בחוסר תשומת לב) הלב שלי לא נהיה קשה ואטום
אני חושבת שאפילו להפך... הוא נהיה גדול ומכיל, רגיש ואוהב יותר....
אז דע לך שאתה פוצע ומכאיב (כמובן בלי כוונה רעה, פשוט חוסר תשומת לב.. - אדיוט!) אבל נה נה בננה!!!
אתה לא יכול על הלב שלי!
לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 21:24
נוגעת בעצמי בתנועות מעגליות
מגרגרת את שמך
שמך גניח,
שמך טעים על הלשון
הכרית מריחה כמוך
נוהמת לתוכה,
נוהמת לתוך האוזן שלך
הריח שלך...
הריח שלי הוא בשבילך
הגמירות שלי הן הגמירות שלך
הגמירות שלי הן בשבילך
לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 18:13
הלב שלי "איה"!!!
יפה שקיעת שמש ללב עצוב?
לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 14:46
מה יהיה?
לפני 12 שנים. 18 בדצמבר 2011 בשעה 17:51
הולכת לי במסלול חדש, באיזור ללא אור
קצב אחיד, נשימות אחידות,
ה-MP3 באוזניים אוטם אותי לעולם.
מסתכלת על השמיים הבהירים מלאי הכוכבים
מרגיש קצת כמו מדיטציה
שומעת את הרומבה שלו
קולו של הפירט השיכור נכנס לי לגוף
פתאום... לרגע קטן.... מרגישה בום בבטן! - הבום הזה זרק אותי לתקופה עתיקה, לשניה הרגשתי משהו אחר מזמן אחר...
אני מכירה את הקול הזה! מכירה אותו ממזמן!
את הקול הזה את הנשמה הזאת אני מכירה מחיים קודמים!!!
הרגשתי את זה בעבר ברמת הידיעה אבל הפעם זה היכה בי ברמת התחושה כאילו נגעתי בזה.
אני לא יודעת אם זה כי רציתי לראות את זה והפנטזיה שיחקה לה או שזה אמיתי
המשכתי קצת בהליכה ונעמדתי במקום חשוך כדי להיטיב לראות את הכוכבים
וביקשתי סימן אם התחושה נכונה. ואיך שהמילה "סימן" התגבשה בראשי ראיתי את אחד הלווינים באיזור הקסיופאה, וחייכתי לעצמי...
לפני 12 שנים. 13 בדצמבר 2011 בשעה 17:27
כפות הרגליים שלי כל כך כואבות!
הגב התחתון איייהההה!!!
HELP!!!!!
לפני 12 שנים. 10 בדצמבר 2011 בשעה 16:06
והיום...?
נדמה שאין רצון עז לטפס על הקירות ו/או להשתבלל לתוך עצמי...
זה תעתוע של העין? או שאולי באמת השתחררתי?
לפני 12 שנים. 9 בדצמבר 2011 בשעה 22:43
פתאום שמתי לב שלא חשבתי עליך כל היום...