|
|
|
לפני שניה היה לי את הכוח למחוק אותך מהפייס
ונכנסתי במרץ לפרופיל שלך ושוב אני מסתכלת בתמונת....
ושוב הספק שמנקר....
מה תחשוב, ואיך תגיב... והאם זה מעשה ילדותי שנעשה מתוך רצון לתשומת לב או שאני באמת רוצה לעקור אותך מהלב שלי
הפסדתי
או שאולי ניצחתי?
אנסה באופן פעיל למחוק אותך מהחיים שלי
אם זה בפייס בוק, במסנג'ר, בטלפון.
אולי ככה זה יוציא אותך מהלב שלי
כבר הרבה זמן שאהבה שלי אליך לא עושה אותי שמחה
ואפילו יותר מזה, האהבה הזאת עוצרת אותי ועושה אותי לא מאושרת
0-2 לטובתי
בנתיים אני מובילה 0-1
עושה תחרות עם עצמי כמה זמן יכולה להתאפק
נדמה שגעגועים בגלל מרחק קלים יותר
מתסכלים פחות.
התחרפנתי!
רובצת לי על הספה, התנור כמעט ששורף לי את כפות הרגליים, צופה בטיוי
ואתה בחו"ל....
מריצה לעצמי סרטים נעימים על איך אני נרדמת ככה ברביצה מול הטיוי , ואתה נכנס בשקט נעמד מעלי ומחייך
ואיך אני מתעוררת ומחייכת אליך בחזרה...
ואתה בחו"ל...
שמה לי מוזיקה ונכנסת למקלחת
ושוב מריצה לעצמי איזה סרטון נעים על איך אתה נכנס לי הביתה ודלת המקלחת פתוחה מעט, רק חריץ שדרכו אתה יכול לראות אותי
ושוב אתה מחייך לעצמך, אומר לי שהגעת ואני צועקת לך שתשים מים לקפה ושאני מיד מסיימת....
ואתה בחו"ל...
התחרפנתי סופית?!
לפעמים מאוד הייתי רוצה שתקרא פה, איך אדע אם אתה קורא אותי?
מתגעגעת אליך
והפעם מה שעוצר בעדי הוא המרחק
בהמשך לתגובה של מאלפת (אהובתי הנעלמת...) לפוסט הקודם עונה כאן כי זה פוסט בפני עצמו
מרגיש לי שכן, אבל לאט, לאט מאוד ואני חסרת סבלנות, האיש הזה מלמד אותי סבלנות מה היא.... (אמרתי/כתבתי את זה לא פעם) כמו גם הרבה דברים אחרים.
לאט לאט (אבל בטוח?) אני נכנסת לו ללב, לדעתי כבר נכנסתי....
אני בחורה שמתאהבת מהר אבל מתאהבים בה לאט
הייתי רוצה להיות הכתף שעליה אתה נשען
להרגיע אותך כשאתה עצבני
להיות החיק שעליו אתה מניח את הראש כשאתה עייף, וכשקר נצמד ומתחמם
תן לי לגעת בך
אבל באמת לגעת בך
בחיבה, באהבה, באינטימיות שרק חברות עמוקה יכולה להביא
תן לי לגעת בך, רוצה שתרגיש את החום בלי לברוח
תן לי להסתכל לך בעיניים באמת, בלי שתסיט את המבט , תן לי לשקוע בתוכן ולמצוא אותך שם
רוצה להיות זאת שתגרום לך לחייך את החיוך הממזרי או לצחוק מכל הלב
רוצה להיות זאת שמעוררת בך השראה.
רוצה שתהיה כל הדברים הנ"ל בשבילי
אנחנו בדרך לשם?!
