לפני 13 שנים. 10 באפריל 2011 בשעה 23:01
לאחרונה התגבשה לי איזה מחשבה
מכירה את עצמי ויודעת שאני אדם מאוד אמוציונאלי, אם אני אוהבת אז זה עד הסוף, ואם אני כועסת זה עד הסוף, בלי פילטרים, אנרגיה מתפרצת של רגשות.
זה מוזר אבל כשאני מדברת איתך, אתה זה שיש לו אנרגיה כזאת בלי הרבה פילטרים, חשוף כמוני.
ואני כאילו מתאזנת, כאילו נרגעת.... כאילו זה שאתה כזה נותן לי את המקום להיות רגועה ומרגיעה ומכילה.
לא יודעת מה זה אומר, זה רק מחשבה שעברה לי בראש.
לפעמים מוצאת את עצמי מתקשרת אליך כדי להרגיע את השדים והסערות ע"י זה שמכילה את הסערה שלך.
נכון אני מכילה ומקשיבה להרבה אנשים, וברוך השם יש לי כתפים רחבות
אבל רק איתך הבלאגן נרגע, רק אחרי שיחה איתך אני מצליחה לישון....