שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ורוניק = אהבה

קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 12 שנים. 9 ביוני 2011 בשעה 0:17

פה זה המקום שלי!
פה אין לך זכות כניסה!
פה אני יכולה להגיד לך "לך תזדיין!"


לך תזדיין!!!
אהבה מתה!
אני הרגתי אותה!
רצחתי אותה בדם קר! (מתוך שיכרות)
מתה! מתה! מתה!
אבל עדיין אוהבת אותך....
וחותכת את עצמי, ופוצעת את עצמי!
כי אהבה מתה!!!
מתה!
מתה!
מתה?

היית חלק ממני,
הייתי חלק ממך?
אתה חלק ממני
אני חלק ממך?

אתה חושב שאתה מלמד אותי שיעור? מחזיק מעצמך מורה?
בייבי מי שצריך ללמוד שיעור זה אתה! אתה זה שצריך ללמוד לאהוב אותי, אתה זה שצריך ללמוד לאהוב!
מבין, לא מבין... ?

הרגשתי היום שאתה לא צריך אותי בחיים שלך, ואחרי שיחת הטלפון הרגשתי שאתה גם לא רוצה אותי בחיים שלך...
אז הנה יקירי אהובי, עושה לך את החיים קלים, יוצאת מהם , בשקט, בלי מהומה, בלי בלאגן.
אתה לא רגיל לזה נכון? אתה רגיל לזה שהנשים בחייך, צועקות ובועטות?
אם תרגיש בחסרוני, זה יכאב?
ניסיתי לאהוב , רציתי לאהוב, אהבתי כל כך, עדיין אוהבת, אוהבת עד כדי כאב.
הכאב הוא על זה שאני צריכה לרסן את האהבה וזה מה שקשה לי.
שאני אוהבת אני אוהבת עד הסוף, ואיתך אני לא יכולה לאהוב עד הסוף, אתה לא נותן לי.

כרגע רואה רק שחור וסוף וקיר וחומה
נראה מה יהיה מחר






להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י