לפני 12 שנים. 10 בספטמבר 2011 בשעה 0:55
הלך לאיבוד הנער אבל בסוף הגיע על אופנוע
קבענו שיבוא לקחת אותי להופעה של איזה זמרת אלמונית
לבשתי קסדה ועליתי על האופנוע מחבקת בירכיי את הנער ומחזיקה בחגורה שלמותניו
נסיעה של כמה דקות עשתה לי נעים,
רוח ששורקת מסביב, הנער שנוסע קצת מהר ועוקף מכוניות למרות שלפעמים היה פס הפרדה רצוף....
להרגיש את האופנוע ואת הנער בין ירכיי, מחייכת לעצמי חיוך דבילי כל פעם שמאט או עוצר והמשקל שלי עליו גורם לחיבוק להיות קצת יותר קרוב.
זה נעים הדבר הזה.
רוצה עוד פעם!
