לפני 13 שנים. 22 בספטמבר 2011 בשעה 12:23
כמה ניסיתי בכוח לשכנע את עצמי להשאר עד שבסוף נשברתי
לא יכולתי להיות שם יותר. האנרגיה לא נעימה לי יותר , (למעט ג'ורג'י - מתה על האיש הזה)
באוטובוס בדרך הביתה, בוהה בנוף דרך דמעות שורפות, חושבת מתי תשים לב שאני לא שם, חושבת כמה זמן עד שתשים לב שנעלמתי לא רק אתמול, בכלל... (כנראה ששיחות עם הנוצה לא עושות לי טוב...)
כל כך רוצה שתשאל מה קרה שנעלמתי ואז תהיה לי הזדמנות להגיד לך שלא מתאים לי חברות חד צדדית, ושזה מעייף אותי.
איך שהתחברתי למסנג'ר שלחת לי את ההודעה שכל כך רציתי לשמוע.... " איפה ברחת אתמול????"
לא עניתי כי יודעת שאם אני פותחת את זה לא תדע מאיפה זה נפל עליך,
מעדיפה לתת לזה לדעוך ולאעלם