ורוניק = אהבה

הולכת לי במסלול חדש, באיזור ללא אור
קצב אחיד, נשימות אחידות,
ה-MP3 באוזניים אוטם אותי לעולם.
מסתכלת על השמיים הבהירים מלאי הכוכבים
מרגיש קצת כמו מדיטציה

שומעת את הרומבה שלו
קולו של הפירט השיכור נכנס לי לגוף
פתאום... לרגע קטן.... מרגישה בום בבטן! - הבום הזה זרק אותי לתקופה עתיקה, לשניה הרגשתי משהו אחר מזמן אחר...
אני מכירה את הקול הזה! מכירה אותו ממזמן!
את הקול הזה את הנשמה הזאת אני מכירה מחיים קודמים!!!

הרגשתי את זה בעבר ברמת הידיעה אבל הפעם זה היכה בי ברמת התחושה כאילו נגעתי בזה.
אני לא יודעת אם זה כי רציתי לראות את זה והפנטזיה שיחקה לה או שזה אמיתי

המשכתי קצת בהליכה ונעמדתי במקום חשוך כדי להיטיב לראות את הכוכבים
וביקשתי סימן אם התחושה נכונה. ואיך שהמילה "סימן" התגבשה בראשי ראיתי את אחד הלווינים באיזור הקסיופאה, וחייכתי לעצמי...