האם מה שמגיע לי בכל הנוגע לאהבה הוא פירורים?
רסיסים קטנים של מתיקות (מפחדת להגיד אהבה)
האם נועדתי להיות תמיד בעדיפות שנייה, שלישית או רביעית לאדם שאצלי הוא בעדיפות ראשונה?
כשהייתי שם, במקום ה"ראשון" הרגשתי שהוא חונק אותי ברצונות שלו, שהוא כבר החליט איפה נגור ואיך יראו החיים שלנו, בלי להחליט ביחד איתי.
ו/או ההוא שהייתי במקום הראשון שלו רק כשהיה בחו"ל? פעמיים שלוש ביום דיברנו וכל שיחה שעה ואפילו שעתיים... ומצלמה פתוחה בסקייפ כל הלילה....(כאילו ישנים ביחד...) ואיך שהיה מגיע לארץ הייתי שומעת ממנו ציוץ פעם בשבוע....
או ההוא שאני אוהבת כל כך אבל רואה בי כתף לפרוק את אשר על ליבו.... איש פגיע כמו אפרוח צהבהב... נפש עדינה עם אגו ענק וכל מה שבאמת מעניין אותו זה הוא עצמו... ואצלו אני לא בטוחה שאני בכלל בעדיפות....
לא יכול להיות משהו באמצע, מישהו שיחבק אותי בלי לחנוק?
מישהו שיחשוב עלי ויתגעגע אלי כמו שאני אליו... לא הרבה ולא מעט, בדיוק במידה הנכונה.
מישהו שאני יכולה בקיץ לשבת איתו על הנדנדה בחוץ ובחורף להתכרבל על הספה מול התנור....
בלי לספור את השניות עד לרגע שיצטרך ללכת?