ורוניק = אהבה

אני רוצה יותר

ואתה נותן פחות ופחות. מידי פעם כשאני מרימה את הראש ומבקשת יותר אתה שם לי ברקס. 

ואני מתפשרת ומנסה להסתפק בפרורים שאתה נותן לי 

אבל אהובי, אני לא יכולה יותר 

הפרורים שאתה נותן לי לא מספקים אפילו את הרגעי, הם עושים אותי רעבה, מתוסכלת ובסופו של דבר כועסת ועצובה 

מרגישה שזה לא פייר שהמצב הוא כזה 

ויודעת שאם אנסה לדבר איתך על זה, שוב תגיד את המילים היפות "אני לא רוצה להכאיב לך" ואני כמו מפגרת אגיד לך שלא תבחר בשבילי 

ואני הרי לא יכולה לבחור בשבילי יותר, כי אם אבחר בשבילי זה יגמר. 

 ואז נוגעת בעצמי, בוכה ונרדמת...