ורוניק = אהבה

גוף אל גוף, עור אל עור,
היד שלי מחפשת את המקומות שעושים לך נעים. מקשיבה לנשימות שלך שמספרות לי מתי נגעתי בנקודה רגישה.
מסתובבת כמה ימים עם התחושה הנפלאה הזאת של להיות עליך כשאתה בתוכי, מזיעים מתנשפים.
ואז באים ימים של שאלה, של געגוע, של תהיות ומחשבות שאוכלות אותי מבפנים.
ודמעות כבדות מסרבות לצאת והלחץ בגרון גובר וכל כך, כל כך ריק לי.
כי כשנגמרת התחושה של היותך בתוכי, היא מפנה את מקומה לריק ושקט של ניתוק. ולשאלה מתי תהיה הפעם הבאה שנדבר. שניפגש, שאגע בך שוב.
ואסור לי לצייץ, אסור לי להתלונן, אסור לי בכלל לחשוב על זה כי אז שוב תגיד שאתה פוגע בי ואתה לא רוצה להיות במקום הזה ובלה בלה בלה. צריכה להסתפק במה שאתה נותן לי מבלי לדרוש. כי אם אדרוש שתיגע בי, שוב תחזור על המנטרה....
וכל כך הייתי רוצה שתיגע בי, כואב לי שאתה לא.