רשומות הדרקון

.....

כשאני בצפון, אני מרגיש שאני בעולם אחר.
מוזר לי לדבר עם האנשים במרכז..

הייתה לי חברה פעם שתמיד התלוננה כשאני אצל ההורים אני שוכח ממנה.

***********************************************************************************
היו נקודות אור בסופ"ש הזה, אבל ממש לא הרבה.

המסיבה בחמישי היתה.... לא יודע.
הרבה אנשים נהנו. שמעתי באמת דברים טובים על המסיבה.

אבל היה לי בינוני מינוס. לא בגלל ההפקה חס וחלילה! המוזיקה הייתה מעולה והמקום היה מדהים.

אבל הבר היה מבאס כל כךךךךך!!!!!!!!!
לא היתה שתיה נורמאלית, הבירה הוגשה בכוס פלסטיק (אסור בבקבוק!) והברמן היה.... טוב, לא יפה מצידי.

התבאסתי על שני חברים.
והמעשה שעשיתי בסוף, לא היה מתוך פוזה או רוע.
אלא כי אני רואה אותכם כיחידה אחת. כעסתי, נעלבתי והתאכזבתי משניכם. לא סגרנו או פתרנו כלום..
יהיה פשוט צביעות מצידי להגיד לכם שלום כאילו כלום לא קרה, ופי כמה וכמה להגיד שלום רק לאחד מכם.

אגב, אני לא שולל את האפשרות שאני הייתי לא בסדר, שהבקשה שלי הייתה מוגזמת מידי....
אבל אני לא באמת מאמין בזה.
אני......... טוב, אם תרצו לשמוע, אתם יודעים את המספר שלי.

כמה שניסיתי, לא יכולתי לצאת מהבאסה שלי, ורוב הזמן היה לי סתם קר. והייתי עייף.


שוב דיברתי עם אבא.
שוב הוא ניסה לשכנע אותי שאני חייב לו את חיי, ושאני חייב לחזור לגור איתם כדי להביא לו כסף.
הרי הוא בעצמו לא מוכן לעבוד.
אבל אני דווקא שמח שדיברנו. כי הצלחתי לא להתעצבן, ואני חושב שסוף סוף הצלחתי להסביר לו למה אני לא גר איתו יותר.
וגם הצלחתי לדבר איתו על כמה טעויות מהותיות שהוא עשה בגידולי. משהו שלא הצלחתי לדבר עליו אף פעם איתו.
חבל שמאוחר מידי. מאוחר מידי בשבילו להשתנות, מאוחר מידי מכדי שזה ישנה משהו.


ובכלל אני חושב שכל מה שקורה לי הוא אשמתי. אני בדיכאון מידי, בגלל זה הכל ניראה לי רע.
אני מחפש את הצדדים הרעים בכל דבר.

והמקום שמטעין את הסוללות שלי הכי טוב נמנע ממני בסופ"ש הזה. (לימיט)